|
|
|
לא, הם לא יודעים מה מסתתר בתוכך, למה אתה משתוקק, כמה, מה באמת מרגש אותך.
אבל היא, יודעת בדיוק מה אתה חש בפנים, מה מעורר אותך, מה מרגש ומסעיר אותך.
אתה חשוף לגמרי בפניה. ממנה לא תוכל להסתיר, להכחיש את מה שמתחולל עמוק בפנים -
הכמיהה למקום הנמוך הזה, האחר, השונה כל כך - ההיפך הגמור ממי שאתה כלפי חוץ...
אתה חזק, דומיננטי, אסרטיבי, בטוח בעצמך. רגיל לחלק הוראות לאחרים.
לו רק ידעו הסובבים אותך, שבסתר ליבך וגופך כל מה שאתה באמת משתוקק לו הוא
להיות לרגליה, קטן ומושפל ושפוט,
לגמרי שלה...
לו רק ידעו...
הצורך הבוער מבפנים, המשיכה אל ה'אסור' הזה, אל מקומות שונים,
אחרים ומנוגדים לגמרי מכפי שרגילים בדרך כלל,
המשיכה העזה והרתיעה בו-זמנית, כמו פרפר אל האש.
המלחמה המתמדת בין הרצון העז לצלול פנימה,
עמוק אל תוך ההתמסרות ואיבוד השליטה לבין החששות, העכבות והרגלים ה'קרות'.
הבריחה והחזרה שוב ושוב, גם אם לאחר זמן, לאותו מקום
מושך, מגרה, מסעיר ומרגש, שאינו דומה לשום דבר אחר
ושלא ניתן לברוח ממנו.......
You can check out anytime you like, but you can never leave....
התשוקה לשלוט היא סוג של חיידק המקנן בגוף באופן תמידי. גם בתקופות שלא מתקיימת שליטה בפועל,
הוא שם כל הזמן, מתחת לפני השטח, ממתין לתורו להתפרץ החוצה במלוא עוצמתו ותשוקתו לשלוט.
זהו סוג של חיידק, שאין לו מרפא, למעשה, מלבד שליטה בפועל בנשלט המתאים,
ואז לרוב התשוקה לשליטה רק מתגברת והולכת ככל שהשליטה בו מעמיקה....
אותו חיידק – אך הפוך במהותו - מצוי גם בגופו ובנפשו של הנשלט, גם באותן תקופות, שאין לו שולטת.
גם כשהנשלט שקוע בעיסוקי היום-יום - עבודה, משפחה, חברים, החיידק עדין שם, עמוק בפנים, רדום ושקט. לעתים נדמה כאילו נדחק הצידה, נשכח ונעלם, אבל זוהי רק אשליה. הוא שם וקיים כל העת, מחכה לתורו.
החיידק של הנשלט ממתין להתפרצות ולהתחברות עם החיידק של השולטת המתאימה לו.
וכשמגיעה השולטת הם פורצים החוצה ומתמזגים זה בזה – שולטת ונשלט יחד...
אל תחסום אותי ואל תדחה,
אל תבדוק אותי - אל תנסה,
תן לי להיות אני - כמו אני יודעת,
תן לי להיות שותף
לא רק בחיוך, גם בכאב ובבילבול.
תן לי להתהלך איתך - תן להתקרב,
אני בצד שלך - לא אויב.
ספר לי מה קורה ומה אתה מרגיש -
אולי אוזני קשבת, אולי עזרה אחיש,
תן לי להבין אותך,
אם רק אותי תרצה
עוד תיווכח לדעת -
אני שותף הגון.
נסה.
שבוע חדש וטוב.
