אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 12 שנים. יום שישי, 8 באוגוסט 2014 בשעה 19:00

מילים: 
לחן: 


לי הארץ שרה שרה חיילי 
אסופת גבורה ועצב 
וכבדה תרמילי 
בארץ ישראל, בארץ ישראל, 
אני מתבלבל, אני משתדל 
יש לי ילד, אליפלט 
לי הארץ שרה, שרה על קרבות 
אמהות אל תוך שירי הערש 
חרש מתגנבות 
בארץ ישראל, בארץ ישראל, 
אני מתבלבל, אני משתדל, 
עצום את שתי עיניך, בני הקט. 
לי הארץ שרה, שרה אגדות 
יש לי יש כנרת 
אלפיים שנות תקוות 
בארץ ישראל, בארץ ישראל, 
אני מתבלבל, אני משתדל, 
ואולי ואולי... 
בארץ ישראל...

 

לא קל לחיות בארצנו, אבל - אין לי ארץ אחרת...

סופשבוע שקט ורגוע.

לפני 12 שנים. יום שישי, 8 באוגוסט 2014 בשעה 8:13

מילים: 
לחן: 


שקט עכשיו מלחמה 
אחר כך ננגב לילדים 
את הדמעות בעיניים 
שקט עכשיו מלחמה 
אחר כך נטאטא את 
השברים מתחת למיטה 

אני שירי אהבה 
לכן כבו כבו את הבערה 
רק נזכור לשמור על קנה מידה 
כדי שנוכל לשמור על הברירה 

גם אני נולדתי במלחמה 
ואני לא נדבקתי ממנה 
והדם שמחלחל לחול 
לא שווה את הכתם שנותר 

שקט עכשיו... 

אל תקטפו את פירות 67 
אל תפזרו את מגדלי הקוביה 
אחר כך נבנה מחדש 
את בתי השוקולד 

שקט עכשיו...

 

בתקווה לימים שקטים באמת במהרה.

שבת שלום.

לפני 12 שנים. יום חמישי, 7 באוגוסט 2014 בשעה 3:09

לפני 12 שנים. יום רביעי, 6 באוגוסט 2014 בשעה 15:36

לפני 12 שנים. יום שני, 4 באוגוסט 2014 בשעה 7:51

לפני 12 שנים. יום שישי, 1 באוגוסט 2014 בשעה 16:13

אלמנט אחד מצטרף לאלמנט שני ולאחר מכן לאלמנט שלישי -

לא כולם יחד, לא בבת אחת, אלא בזה אחר זה.

פשוט לכאורה, לא מסובך,

אך האפקט המצטבר

מאד

מעורר...

לפני 12 שנים. יום שישי, 1 באוגוסט 2014 בשעה 8:00

מילים: מיכאל לייטמן וארקדי דוכין
לחן: ארקדי דוכין

'כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות
דרכו הדרך לחופשי
במסתרים תבכה נפשי'...

 

בתקווה לימים שקטים במהרה בארצנו.

שבת שלום.

 

 

לפני 12 שנים. יום חמישי, 31 ביולי 2014 בשעה 15:56

 
מילים ולחן: 
תרגום: 

לא הסרתי עוד בפני שום ברייה את המגבעת 
אבל רבותי לאלף חיה זה היא יודעת 
לי היו שיני כלב מסוכן עד שהיא באה 
עד שנעשיתי כזה קטן בפני בובה 

איך שנעשיתי כזה קטן בפני בובה בפני בובה 
יש לה שתי עיניים היא עוצמת אותן 
וכשנוגעים בה אומרת אהבה 

כל חיי הייתי אגוז קשה עד שהופיעה 
זו שלקחתני כפרי בשל ישר אל פיה 
בשיני חלב מחייכת היא ומתיפיפת 
אך שיני זאב לי חושפת היא כשהיא חושפת 

איך שנעשיתי כזה קטן... 

כבר ראשם הנידו למחלתי ידיד ורע 
כל רופאי העיר כבר מצאו אותי מת אחריה 
אבל אם אתם תשאלו אותי רק אני יודע 
כמה שתמתק לי קבורתי בין זרועותיה 

איך שנעשיתי כזה קטן...

 

 

לפני 12 שנים. יום חמישי, 31 ביולי 2014 בשעה 6:25

לפני 12 שנים. יום שני, 28 ביולי 2014 בשעה 13:23