פינה אישית

שמונה שנים ריחף בין שמים לארץ וכעת הלך לעולמו.

היו, שאהבו אותו והסכימו עם דרכו, היו שחלקו על דיעותיו, אך אין ספק שהיה לו חלק חשוב ומשמעותי בתולדות ישראל.

לוחם בחייו ולוחם עד מותו.   יהיה זכרו של אריאל (אריק) שרון ברוך.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4472186,00.html

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-06fd0dec2418341004.htm&partner=homepage_jumbo

סופשבוע נעים ורגוע.

מילים: רחל שפירא
לחן: שלמה יידוב

מרירות ומתיקות הן חומרי הזכרונות 
ממים רבים מגביהו צוואר 
עשבי הבר שלנו 
פלומת המקומות 
שיבולת שועל ודמעות חווה 

לאן שתלך 
תשאיר לי שובל לא נראה 
מרירות ומתיקות 
שטות בזרם הגואה 

חזור על עקבותייך בתום מסע הסתיו 
כשוב העופות אל מחוז קינם 
האורן את כתפייך 
ידקור במחטיו 
ופלח מתוק לחכך ינעם 

לאן שתלך 
דבר ממך נשאר אסוף 
מרירות ומתיקות 
מרשרשות בתוך הסוף

[אמור להיות ביצוע של רוחמה רז, אך לא מצאתי, לצערי, אם מישהו מוצא, אשמח.]

הגשם ניקה את האבק והביא לתחושת נקיון פנימית ולא רק חיצונית.

ואם בגשם מדובר, הנה שני שירי גשם החביבים עלי.

הסדר מתקדם - לאט אבל בטוח (?). 

היובש עדין כאן, אבל מבטיחים לנו גשם בקרוב מאד.

ולי, יש משום מה אילת בראש.

שבת שלום :)

ימים כאלה של רוחות מזרחיות יבשות ומלאות אבק מזכירות לי את השיר הבא. 

עד שיבוא הגשם וישטוף את האבק...

אָדָם חַי בָּעוֹלָם שֶאוֹתוֹ הוּא עוֹשֶֹה לְעַצְמוֹ ,

מִן הַתַּאֲווֹת שֶבְּשָֹרוֹ מִתְאַוֶּה לְעַצְמוֹ

מִן הַנוֹפִים שֶבָּהֶם הוּא מַמְתִּיק לְעַצְמוֹ

אֶת הַפְּחָדִים שֶבָּהֶם הוּא מַפְחִיד אֶת עַצְמוֹ

וּמִן הָאַהֲבָה שֶאוֹתָהּ הוּא אוֹהֵב לְעַצְמוֹ.

וּמִן הַשִֹּנְאָה שֶאוֹתָהּ הוּא שֹוֹנֵא לְעַצְמוֹ

וּבַקַּיִץ הוּא יוֹצֵא אֶל מִחוּץ לְעַצְמוֹ

וּבַסְּתָיו הוּא חוֹזֵר חֲזָרָה לְעַצְמוֹ

וְרוֹאֶה מֶה עָשָֹה לְעַצְמוֹ

בַּקַּיִץ וּמַה לא עָשָֹה לְעַצְמוֹ

מַבְחִין בֵּין זֶה לְזֶה וּמֵבִין לְעַצְמוֹ.

לעשות סדר - לא מהדברים החביבים עלי, עקב נטייתי לאגור דברים - לצורך או שלא לצורך.

אבל לפעמים בתוקף נסיבות, שנכפו עלי (לא לדאוג, הכל בסדר 😄 הריני נאלצת למיין ולסדר.

מעז ייצא (בלשון עתיד) מתוק (אני תקווה).

ובא לציונה גואל :)