שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 11 שנים. 11 בדצמבר 2012 בשעה 6:06

בוקר (ר)טוב :)

 

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 10 בדצמבר 2012 בשעה 15:04

לראותם בלבד...

 

לפני 11 שנים. 10 בדצמבר 2012 בשעה 4:31

האם יש עוד נסים בעולם?

 

 

לפני 11 שנים. 9 בדצמבר 2012 בשעה 16:35

זו דרך אופטימית להסתכל על דברים.  אבל מה עם החצי השני?...

 

לפני 11 שנים. 8 בדצמבר 2012 בשעה 13:05

חג אורים שמח :)

 

 

לפני 11 שנים. 7 בדצמבר 2012 בשעה 10:57

הייתי רוצה לקחת מישהו ולקלף אותו לאט ובסבלנות, קליפות, קליפות, כמו בצל, עד שאגיע לתוכו הפנימי ביותר...

 

 

 

לפני 11 שנים. 6 בדצמבר 2012 בשעה 18:10

משהו לליל חורף גשום וסוער...

מילים: יהונתן גפן

לחן: דיויד ברוזה


רעמים וברקים בליל חורף קר 
לא נשמעים תמיד אותו הדבר 
ברקים ורעמים, רעמים וברקים 
לפעמים קרובים ולפעמים רחוקים. 

רעמים וברקים בלילות הגשומים 
את הברק רואים אבל את הרעם שומעים 
יש רעמים שמאוד מפחידים 
ויש כאלה שרק קצת 
יש רעם חלש ורעם בינוני 
ורעם חזק חזק שלא נעים לשמוע 
בעיקר אם אתה לבד 
(לעתים רחוקות אתה פוגש רעם נחמד) 

רעמים וברקים...

 

 

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 5 בדצמבר 2012 בשעה 18:51

אבל...

לפני 11 שנים. 3 בדצמבר 2012 בשעה 15:04

לפני שאנחנו שולטות/ים או נשלטות/ים אנחנו קודם כל בנות/בני אדם עם מחשבות, רצונות, תחושות, רגשות, ציפיות... מכאן הכל מתחיל, ורק אחרי זה אנחנו 'בתפקיד' זה או אחר.

 

Well there's blood in these veins
And I cry when in pain
I'm only human on the inside
And if looks can deceive
Make it hard to believe
I'm only human on the inside

 

 

לפני 11 שנים. 2 בדצמבר 2012 בשעה 4:59

מילים ולחן: ג'ורג' מוסטקי
גירסה עברית: יורם טהרלב 

את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חירותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער.

ולצעוד בדרכי גורלי
עד תבוא גם עלי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה
וללכת ללכת

את חירותי
למען רצונך
את שבועותי הפרתי
את חירותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי

סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.

את חירותי
הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם
את חירותי
לימדת את ליבי
גם בבדידות לשמוח.

את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה

את חירותי
בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי
ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו.

בגדתי בך חירותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה בתנועה רחבה
נעלה את השער.