שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 16 שנים. 8 בספטמבר 2007 בשעה 18:50

השנה מתחילה באמצע ספטמבר
בזעם עצום וגובר
רוחות סוערות נלחמות על כל עבר
החורף ממית וקוצר

אומרים שסוף העולם מתקרב
בלילות החשכה גוברת
כל הקיץ הרקיע היה אדום מכאב
מתחתיו האדמה בוערת

ובינינו נכנס שיגעון ויוצא
החיים משטים גם בנו
מחפש בי את השקט אבל לא מוצא
לאן זה מוביל אותנו

השנה מתחילה באמצע ספטמבר
החורף קשה מכל
כל שירי נמלטים הרחק מקו האש
אולי הם לא רוצים לסבול

אומרים שסוף העולם מתקרב
בלילות החשכה גוברת
כל הקיץ הרקיע היה אדום מכאב
מתחתיו האדמה בוערת

ג'ולי​(לא בעסק) - השיר הזה נדבק לי מהבוקר.

ועכשיו אצלך.

עוד אתחיל להאמין בטלפטיה.

}{
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - טלפטיה ביני לבינך, ג'ולי יקירתי, לא כל כך מפתיע...
כנראה 'שידרת' לי את השיר ונקלט אצלי...
}{
לפני 16 שנים
עטלפית על{לאסי} - צמרמורת עזה, T.
מרגש ומפעים, וכל כך עכשיו. מזל שיש עוד כמה ימים :)

תודה
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - השיר הזה אכן מעביר גם בי צמרמורת והתרגשות, עטלפית-על, ביחוד בביצועה של גלי עטרי.

והפעם גם העיתוי מתאים, שכן השנה אכן תתחיל לה בקרוב מאד, באמצע ספטמבר...
לפני 16 שנים
עטלפית על{לאסי} שיר שנה טובה נוסף - שנה טובה/דליה מגנט (רונית שחר)

אלול לבן בשקט תם לגווע
כמו איש שמכסתו אזלה
כמו כתובת ניאון על בנין גבוה
אשר נכבית פתאום, מילה אחר מילה
זו עת חשבון - טור זכות וטור חובה:
בגידת הנפש והגוף, בגידת הרע
ומות האהבה

היתה שנה קשה וקיץ חף מרחמים
אבל עכשיו הסתיו כצעט נוגע
כמו משב של חסד פתאומי
כמו נגיעה של איש מתגעגע
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - תודה רבה לך עטלפית-על על השיר המיוחד והנוגע ללב, ששלחת לי לכאן.
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י