כתבתי כבר כמה פוסטים על השנה הזאת, שעברה ועדין עוברת עלינו.
לא מעט חווינו כאן בארץ הקטנה הזאת במהלך השנים - מלחמות ופיגועים (לא עלינו), תקופות טובות יותר וטובות פחות,
אבל מגיפה בקנה-מידה עולמי והשלכותיה על ארצנו טרם חווינו.
אני חושבת על 'היום שאחרי', כשנוריד סוף סוף את המסיכות אחת ולתמיד (בתקווה) ונחזור באמת לשיגרת החיים, שהכרנו.
אין אחד שהתקופה הזאת לא נגעה בו בדרך כזו או אחרת, גם מי שחלה וגם מי שלא, צעירים ומבוגרים, ילדים וטף.
נאלצנו להתרגל ולהסתגל לסיטואציה הזויה לחלוטין, אבל אולי נוכל ללמוד ממנה על עצמנו ועל סביבתנו ולהסיק מסקנות לעתיד לבוא.
אולי מכל העז הזה ייצא גם משהו מתוק בהמשך? אולי נשנה חלק מאורחות חיינו בצורה חיובית יותר ואוהדת יותר.
ובינתיים, כל מה שאוכל לאחל לעצמי ולאחרים זה הרבה בריאות וסבלנות, וגם קצת סובלנות זה כלפי זה לא תזיק....