שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 16 שנים. 1 בינואר 2008 בשעה 19:59

את השיר הזה שמעתי כעת ברשת ג', מכירה אותו שנים רבות (בגירסה העברית שלו) וכמובן גם את מילותיו. משום מה שמתי לב יותר למלים כעת וביחוד למילות הבית האחרון....
מביאה אותו כאן לפניכם.

ערב טוב.

מילים ולחן: ג'ורג' מוסטקי
גירסה עברית: יורם טהרלב

את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חירותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער.

ולצעוד בדרכי גורלי
עד תבוא גם עלי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה
וללכת ללכת

את חירותי
למען רצונך
את שבועותי הפרתי
את חירותי
לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי

סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.

את חירותי
הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם
את חירותי
לימדת את ליבי
גם בבדידות לשמוח.

את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה

את חירותי
בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי
ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו.

בגדתי בך חירותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה בתנועה רחבה
נעלה את השער.

ג'ולי​(לא בעסק) - היום, בלימודים, קראתי משפט:

חירות היא לקיחת אחריות. לכן לא רבים ששים לקחת אותה"

הייתי מוסיפה, שרבים מאלה שנלחמים עליה ומקבלים אותה, מאבדים את עצמם בנסיון להבין מה בדיוק עושים עם החירות הזו שנפלה עליהם.
לפני 16 שנים
helany​(מתחלף) - חזק!
מאיר עינים .מעולם לא חשבתי כך.
אולי כי יש לי אותה חרות והיא חלק
אינטגרלי מחיי-אולם במבט סביב את
ממש צודקת.די לקרוא חלק מהבלוגים
כדי להבין.
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - יש ספר של אריך פרום - Escape from Freedom. כמו שאמרת, לא כל אחד יודע איך להתמודד עם חירות. זה אכן דורש אחריות.

במקרה זה ניתן אולי להסיק מסקנות מסוימות לגבי כל עולם השליטה והנשלטים, שאולי מעדיפים 'לאבד את חירותם' ולתת אותה בידי מישהו אחר שיכוון ויוביל (או מישהי כמובן)...
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - הרבה דברים שיש לנו אנו לוקחים כמובנים מאליהם, עד שהם ניטלים מאיתנו, כמו חרותנו למשל. או שאנחנו מוותרים עליה מרצוננו מסיבה זו או אחרת...
לפני 16 שנים
reds​(נשלט) - ושר אותו נהדר יוסי בנאי ( זכרונו לברכה )
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - אני דווקא זוכרת את הביצוע של חווה אלברשטיין. השיר הזה יפה בכל מקרה ובכל ביצוע...
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י