שעות אחה"צ המאוחרות, ישב במשרדו, לבד, שקוע בחומר שמונח לפניו. החדר היה חשוך למדי, רק מנורה אחת דלקה ומעט אור נכנס גם מהמסדרון. השתדל לסיים לעבור על החומר, בשביל זה נשאר מאוחר, אבל מדי פעם מצא עצמו שוקע בהרהורים. ברגע מסויים היתה לו תחושה, שהוא שומע רחש קל במסדרון. זה בטח נדמה לי, אמר לעצמו, מאחר שידע שהוא היחיד שנשאר במקום, שאר העובדים כבר הלכו הביתה. ושוב ניסה לחזור ולהשלים את החומר. לפתע כבה האור במסדרון ושוב שמע את אותו הרחש, הפעם מאחוריו. הפעם לרחש הצטרף גם ריח, ריח עדין ונעים של בושם נשי. פנה להסתובב לאחור כדי לראות מי זאת שנמצאת שם מאחוריו, אך לפני שהספיק להסתובב הרגיש במשהו רך נכרך ונקשר סביב עיניו וקול נשי לוחש לו באוזן: 'מה שלומך, זונה קטנה שלי?'... בטרם הספיק להגיב, הוצמדו ידיו מאחורי הכסא עליו ישב וחבל נקשר סביב פרקי ידיו ורגליו. הוא היה כעת מרותק לכסא, ידיו, רגליו ועיניו קשורות, נתון לחסדיה...
לפני 18 שנים. יום שישי, 15 בפברואר 2008 בשעה 4:35