סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 16 שנים. 25 בפברואר 2008 בשעה 16:19

ואז לפתע שינתה את עורה. האישה הרכה והנעימה של לפני רגע נעלמה. דחפה אותו ממנה והוא נפל על הרצפה. תוריד מהר את המכנסים והתחתונים, ציותה עליו. רוצה לראות אותך עירום לגמרי, זונה קטנה ועלובה שכמוך. רד על הברכים, ראש למטה, אל תסתכל עלי. המום מהשינוי הפתאומי בהתנהגותה מיהר לבצע את אשר דרשה, כשליבו פועם בקצב מהיר. לא הבין מה קרה, אבל לא היה לו זמן לחשוב יותר מדי. לא רצה להרגיז אותה. רק לבצע את הוראותיה. משכה אותו בשערותיו והשכיבה אותו על ברכיה. ואז הרגיש אותה מכה בחוזקה בידיה, אחת אחרי השניה, בישבנו, שעל פי התחושה האדים מרגע לרגע. תוך כדי המכות, פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל, נהיה מגורה יותר ויותר ואיברו התקשה. הרגיש כתלמיד המקבל עונש מידי מורתו, רק סרגל המתכת היה חסר....

Olive - אני מאוד אוהב את הפנטזיות שלך. מה קורה במציאות ?
את זוכרת למשמע את מי שצריך ?!
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - שמחה לדעת, שאתה נהנה מהפנטזיות שלי, זית יקירי. ועדין לא ברור אם 'היה או לא היה' ....

ואל דאגה, זוכרת גם זוכרת למשמע את מי שצריך, ביד חזקה ובזרוע נטויה :))
לפני 16 שנים
חתולההה - או או אוווווווווווווווווווו אבל זה היה קצר מאוד אוףףףףףףףף:((
כן סרגל מתכת כואב מאוד:))
מיאווווווווווווו
מחכה להמשך
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - קצר, לענין וכואבבבב....

המשך יבוא, חתולההההה :)
לפני 16 שנים
מקובל עלי​(נשלט) - אם זה מה שההפקה זקוקה כדי להמשיך בסט הצילומים אזי מוכן להשאיל סרגל מתכת. תחזירו לי אותו בסוף טוב???
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - תודה על הרצון הטוב, מקובל עלי, מבטיחה להחזיר בתום סידרת הצילומים של הטלנובלה בהמשכים.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י