בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 16 שנים. 29 באפריל 2008 בשעה 8:22

לא קל בכלל. הדרך בה בחרתי היא לצעוד צעדה של שעה, פחות או יותר, לא כל יום, אבל כמעט כל יום. ויש פעמים בהן צריך להתמודד עם עייפות אחרי יום עבודה ו/או סוגשל עצלנות, חוסר חשק לקום ולצאת ולצעוד, אבל משתדלת בכל זאת להתגבר על הקשיים האוביקטיביים והסוביקטיביים ולצאת לדרך חמושה ב-MP שלי. וכשאני אכן יוצאת וצועדת, אם במסלול ליד ביתי או ליד הים זה בהחלט כדאי ומצדיק את עצמו, מכל הבחינות. מקווה גם להתמיד בכך ולא לוותר לעצמי...

פרא נאור​(שולט) - אל תוותרי
תזרקי את הMP
תקשיבי לרחש הגלים
זו מוסיקה הרבה יותר מענגת
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - משתדלת לא לוותר. רחש הגלים אכן נעים לאוזן, אבל כשצריך לצעוד בקצב ובמרץ ה-MP עוזר ומדרבן. את ההאזנה לרחש הגלים בלבד אשאיר להזדמנות אחרת...
לפני 16 שנים
למדתי מחברה שלי - קראתי פעם באיזה מקום שהאויב הכי גדול של הכושר הגופני זה הדלת של הבית... כמה נכון.
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - אכן דלת הבית מהווה לעתים מחסום בפני כושר גופני, אם כי יש דרכים לעשות כושר גופני גם בין כותלי הבית :)
לפני 16 שנים
משביעו ורעב​(אחר) - והאם הצעדות הללו אינן מחייבות עיסוי של כפות רגלייך?
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - אחרי הצעדה עיסוי טוב לרגליים לא מזיק בכלל :)
לפני 16 שנים
שתיקה - לפעמים הפיתרון זה לעשות את ההליכה ישר אחרי העבודה לפני שמגיעים הביתה ואז הפיתוי להישאר בבית יותר גבוה ...
ואין כמו לעשות הליכה ליד הים, המקום , האווירה וזה שעה נטו להיות עם עצמך ולהתמקד בך ..
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - ישר אחרי העבודה זה קצת בעייתי, כי כמו כל אישה מצויה אני 'נסחבת' עם תיק כבד ועוד כל מיני 'אוצרות' בדרך הביתה, אז עדיף לצאת אחרי שאני חוזרת ומשתחררת מהם :)

ואכן, אין כמו לצעוד ליד הים, תענוג אמיתי.... בכל המובנים...
לפני 16 שנים
Lilu-FemdoM{Pon} - בהצלחה !!! גמני חזרתי לכושר וכבר יש תוצאות !!! וזה כיף !!!
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - יפה לך, לילו, אני גאה בך! המשיכי כך ותהני לך מהתוצאות, בכייף :))

תודה!
לפני 16 שנים
Tish Adams - חסר לך שתפסיקי.
ספק מאיימת עליך, ספק על עצמי.
;)
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - חחחחחחחח.... זה בסדר אני אאיים עלייך ואת עלי, ככה נעשה יופי של כושר :)
לפני 16 שנים
Tish Adams - כמה קלוריות זה איום?
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - מי סופר קלוריות? ........
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י