השיר השלישי והאחרון, שאני מעלה לכבוד יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה הוא השיר הבא, שיר שנכתב בעקבות מקרה אמיתי ומצמרר של שני חיילים באותו גיל, בני אותו שם (יובל הראל) מאותה העיר, שנהרגו במלחמת לבנון ב-1982. ולהלן תיאור המקרה (מתוך ויקיפדיה):
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D
"ברית דמים" המוכר גם כ"על דעת המקום" הוא שיר שנכתב בידי עמנואל צבר והולחן בידי יאיר רוזנבלום. השיר הושר במקור על ידי מירי אלוני.
השיר שואב ממקרה אמיתי בו שני חיילים תושבי שכונת תלפיות אשר בירושלים בעלי שם זהה, יובל הראל, ובעלי דרגה זהה בעת נפילתם, דרגת טוראי, נפלו בקרבות בלבנון במהלך מלחמת לבנון בהפרש של ימים ספורים זה מזה, ונקברו באותה שורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. הדמיון בפרטים המזהים גרם לבלבול בין שתי משפחות החיילים בעת שבישרו אנשי קצין העיר להורים על נפילת בנם.
יובל הראל, בן מרים ויחזקאל, חייל בחיל השיריון, נהרג ביום השביעי ללחימה, 8 ביוני 1982, מפגיעת טיל נגד טנקים בעין אל-חילווה שליד צידון. חיילים ממוקד קצין העיר הגיעו בטעות לביתו של יובל הראל, בן חיה ויוסף, ובישרו להורים על מות בנם. לאחר כמה שעות, יצרו קשר עם המשפחה והודיעו להם כי נפלה טעות, וכי מדובר בחייל אחר ששמו יובל הראל. ב-10 ביוני, יומיים לאחר שנפל יובל הראל איש השריון, נפל בקרב בלבנון גם יובל הראל, בנם של חיה ויוסף, חייל בנח"ל המוצנח.
על דעת המקום, ועל דעת הקהל
רכבנו סופה וגם סער,
בוטחים,
"אל תשלח ידך אל הנער".
ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.
למודים ושבעים, יודעים את השעה,
שעטו הראלים, יובלים,
חילים
לבנון ושריון וקול שובר ארזים.
ובישיבה של מעלה...
בלילה ההוא, אמא, הראל לקינות יובל,
עוד זה מדבר וזה בא, אמא,
יובל על במותיך חלל.
בלילה ההוא, אבא, היתה צעקה גדולה.
עוד זה מדבר וזה בא
הראל גם יובל, יובל גם הראל,
ועיר תלפיות שכולה.
ובישיבה של מעלה...
תלפיות לך ארצי, הראלים בשערך.
ברית דמים, ברית עולם בבשרך,
את אימת הימים ינחמו ילודיך
ואת בדמייך חיי.
לפני 15 שנים. 7 במאי 2008 בשעה 8:40
