בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. יום שני, 5 בינואר 2009 בשעה 13:13

ובימים קשים אלו העוברים על תושבי הדרום ועל החיילים הנלחמים בעזה, מצאתי לנכון להעלות את דבריו של אפרים קישון,שנכתבו לפני שנים רבות, ולהזכיר למי ששכח שזו ארצנו הקטנה, האחת והיחידה ואין לנו אחרת מלבדה - על מעלותיה וחסרונותיה. וכך כתב:

זוהי ארץ קטנה כל כך, ששטחה על מפות העולם אינו מספיק כדי לכתוב את שמה בתוכו,
זוהי הארץ היחידה בעולם שמשלמי מסיה בחוץ לארץ הקימו אותה.
זוהי ארץ בעלת גבולות בלתי מוגבלים.
זוהי הארץ הצרה ביותר בעולם, זוהי ארץ הצרות.
זוהי ארץ שבה לומדת האם את שפת האם מפי בניה.
זוהי ארץ שבה האבות אכלו בוסר ושיני הבנים מצוינות.
זוהי ארץ שבה כותבים עברית, קוראים אנגלית ומדברים יידיש.
זוהי ארץ שבה לכל אזרח זכות לומר את דעתו, אך אין בה חוק המחייב מישהו להקשיב.
זוהי הארץ המתקדמת ביותר במזרח הקרוב, הודות לערבים.
זוהי ארץ שבה כל ההון נמצא בידי יהודים, ורבה ההתמרמרות על כך.
זוהי ארץ שבה תוכל לקנות בכספך את הכל, חוץ מפנטהאוז, שהוא יקר מדי.
זוהי ארץ שהפרידה בין הדת למדינה, ומאז שולטת בה הדת לבדה.
זוהי ארץ שבה רשאי כל תינוק לבחור בזרם של אבא שלו.
זוהי ארץ של בחירות, שאין בה כל ברירה.
זוהי ארץ שהתגברה על החרם הערבי, אך לא על שביתת עובדי הניקיון העירוני.
זוהי ארץ שהיא חלק בלתי נפרד מן האיגודים המקצועיים שלה.
זוהי ארץ שבה מסוגל פתק קטן להזיז הרים. אך ההרים מולידים נאומים.
זוהי ארץ שבה אין איש רוצה לעבוד, לכן בונים עיר חדשה בתוך שלושים ימים, והולכים בטל
עד סוף השבוע.

זוהי ארץ המייצרת פחות ממה שהיא אוכלת, ודווקא בה טרם מת איש מרעב.
זוהי ארץ שבה לא מצפים לניסים, אלא מתחשבים בהם.
זוהי ארץ שבה קוראים למיניסטרים סתם בשמם הפרטי, ואחר כך מתים מרוב התרגשות.
זוהי ארץ שקיומה בסכנה מתמדת, אך תושביה ,מקבלים אולקוס דווקא מן השכנים שלמעלה.
זוהי ארץ שבה כל אדם חייל, ובכל זאת כל חייל אדם.
זוהי ארץ מבוגרת, אבל חכמה ומנוסה כמו בת עשרים.
זוהי הארץ היחידה בעולם שבה היהודי אינו יהודי.
זוהי ארץ שאינה מקבלת אוויר, אבל נושמת חירות.


זוהי הארץ שלי.


[IMG]]

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י