ובימים קשים אלו העוברים על תושבי הדרום ועל החיילים הנלחמים בעזה, מצאתי לנכון להעלות את דבריו של אפרים קישון,שנכתבו לפני שנים רבות, ולהזכיר למי ששכח שזו ארצנו הקטנה, האחת והיחידה ואין לנו אחרת מלבדה - על מעלותיה וחסרונותיה. וכך כתב:
זוהי ארץ קטנה כל כך, ששטחה על מפות העולם אינו מספיק כדי לכתוב את שמה בתוכו,
זוהי הארץ היחידה בעולם שמשלמי מסיה בחוץ לארץ הקימו אותה.
זוהי ארץ בעלת גבולות בלתי מוגבלים.
זוהי הארץ הצרה ביותר בעולם, זוהי ארץ הצרות.
זוהי ארץ שבה לומדת האם את שפת האם מפי בניה.
זוהי ארץ שבה האבות אכלו בוסר ושיני הבנים מצוינות.
זוהי ארץ שבה כותבים עברית, קוראים אנגלית ומדברים יידיש.
זוהי ארץ שבה לכל אזרח זכות לומר את דעתו, אך אין בה חוק המחייב מישהו להקשיב.
זוהי הארץ המתקדמת ביותר במזרח הקרוב, הודות לערבים.
זוהי ארץ שבה כל ההון נמצא בידי יהודים, ורבה ההתמרמרות על כך.
זוהי ארץ שבה תוכל לקנות בכספך את הכל, חוץ מפנטהאוז, שהוא יקר מדי.
זוהי ארץ שהפרידה בין הדת למדינה, ומאז שולטת בה הדת לבדה.
זוהי ארץ שבה רשאי כל תינוק לבחור בזרם של אבא שלו.
זוהי ארץ של בחירות, שאין בה כל ברירה.
זוהי ארץ שהתגברה על החרם הערבי, אך לא על שביתת עובדי הניקיון העירוני.
זוהי ארץ שהיא חלק בלתי נפרד מן האיגודים המקצועיים שלה.
זוהי ארץ שבה מסוגל פתק קטן להזיז הרים. אך ההרים מולידים נאומים.
זוהי ארץ שבה אין איש רוצה לעבוד, לכן בונים עיר חדשה בתוך שלושים ימים, והולכים בטל
עד סוף השבוע.
זוהי ארץ המייצרת פחות ממה שהיא אוכלת, ודווקא בה טרם מת איש מרעב.
זוהי ארץ שבה לא מצפים לניסים, אלא מתחשבים בהם.
זוהי ארץ שבה קוראים למיניסטרים סתם בשמם הפרטי, ואחר כך מתים מרוב התרגשות.
זוהי ארץ שקיומה בסכנה מתמדת, אך תושביה ,מקבלים אולקוס דווקא מן השכנים שלמעלה.
זוהי ארץ שבה כל אדם חייל, ובכל זאת כל חייל אדם.
זוהי ארץ מבוגרת, אבל חכמה ומנוסה כמו בת עשרים.
זוהי הארץ היחידה בעולם שבה היהודי אינו יהודי.
זוהי ארץ שאינה מקבלת אוויר, אבל נושמת חירות.
זוהי הארץ שלי.
לפני 15 שנים. 5 בינואר 2009 בשעה 16:13