שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 15 שנים. 26 בפברואר 2009 בשעה 7:04

לקשור את הנשלט בכל מיני צורות ו'לחבר' אותו לכל מיני מקומות הוא דבר חביב עלי. לראות אותו במצב של חוסר אונים, ערוך ומוכן לפקודתי, ואני עושה בו כטוב בעיני ובדימיוני...

בלוסום​(לא בעסק) - אווווחחחחחח... ואין על חבלים...אוחחחח....

(הולכת לרייר שעה...P: )
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - בוקר טוב לחתולונת המריירת :)) אני אכן חובבת קשירה בחבלים, אבל לא רק (ראי פוסט קודם) - גם צעיפים למשל עושים עבודה לא רעה...
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - אכן ראיתי, אישית מעדיפה ריתוק חסר פשרות...P:
לפני 15 שנים
יוני - מצעיפים עלול השובב להשתחרר
אך מחבלים
אין לאן לברוח....
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - אתם צודקים. אכן נדרש ריתוק חסר פשרות כדי למנוע מנשלטים שובבים לברוח. הצעיפים לרוב משמשים יותר לקשירת העינים, ומוסיפים מימד נוסף למצב חוסר האונים...
לפני 15 שנים
יוני - מסתבר שכל השיעורים הללו בצופים עזרו
מי ידע אז שהקשר לולאה, קשר תלייה וקשר מוט יהיו פתאום כל כך שימושיים

בעיקר הקשר "מוט"...
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - ימי הצופים שלי עברו חלפו להם מזמן, אבל משהו כנראה עדין נשאר בתודעה ...

כמו שציינתי בפוסט הקודם, מה שיפה זה לקחת את הדברים היומיומיים, ה'רגילים' לכאורה ולהסב אותם לשימושים אחרים, ולא פחות מועילים :))
לפני 15 שנים
יוני - אז אין ספק שבריקושט היית מתמלאת השראה
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - מאיפה אתה חושב רכשתי את החבלים היפים והצבעוניים שלי? :))
לפני 15 שנים
יערה46 - אוחחח קשירות

אני אוהבת לקשור בכל מיני צורות
ולא הייתי בצופים :)
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - בהחלט, יערה יקירתי, אין על קשירות, כיףףף!!

ומסתבר, שתעודת צופה לשעבר היא לא תנאי הכרחי :)
לפני 15 שנים
יוני - שיטת הניסוי וטעייה?
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י