בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 14 שנים. 23 ביוני 2009 בשעה 16:44

נשאלת השאלה עד כמה אנחנו כנים עם עצמנו, עד כמה אנחנו כנים עם אחרים ועד כמה הם באמת כנים איתנו... האמת של כל אחד מאיתנו היא מאד סובייקטיבית. כל אחד רואה דברים מנקודת המבט האישית שלו. לפעמים אנשים אומרים את האמת, אבל לא את כל האמת, או רק מה שנוח להם לומר. חשוב בעיקר, לדעתי, לשים לב מה אנשים *עושים* ולא רק מה הם אומרים...

חומר למחשבה...

נסיך הכתר - כנות אינה לזרוק את אשר על ליבנו על האחר/ת אלא הידברות אובייקטיבית תוך כדי הבנת מילותינו, תחושותינו ורגשותינו....
לפני 14 שנים
Madame T​(שולטת) - טענתי היא שהאמת הפנימית שלנו היא מאד סובייקטיבית ולא תמיד אנחנו כנים אפילו עם עצמנו...
לפני 14 שנים
ניחוח אישה - כנות סובייקטיבית או לא, זו כנות. אם לא שיקרת לעצמך ואמרת למשל, בדיוק את מה שאתה מאמין בו, הרי שזו כנות. מכאן ניתן לומר שזו דעה אישית וכו' אך לא חוסר כנות.
העניין היותר מורכב בכנות כלפי אחרים היא היכולת של ה"אחרים" לשאת אותה. לא כולם מסוגלים לקבל את האמת ומרביתם נפגעים ממנה. אני תוהה אם בשל כך אנשים למדו שעדיף לשקר שקרים לבנים (שהם חצאי אמיתות או במילים פשוטות "שקרים" לכל דבר) או לשקר שקרים רגילים והעיקר, להישאר "צדיקים" בעיני אחרים ורשעים כלפי עצמם.
שאלה טובה :))
לפני 14 שנים
Madame T​(שולטת) - כל התחושות שלנו בסופו של דבר הן סוביקטיביות, גם כלפי עצמנו וגם כלפי אחרים. וגם מה שאמור להיות "עובדות" נטו לפעמים מקבל פרשנות או הבנה סוביקטיבית לגמרי... ואני מסכימה איתך, שלא כולנו מסוגלים לקבל את האמת ולעתים אף נפגעים ממנה, ואולי מכאן נובע הצורך לעתים ב'שקר לבן'. בקיצור, הדברים לא פשוטים כלל.

ואכן שאלה טובה, לא? :)
לפני 14 שנים
Madame T​(שולטת) - מסכימה איתך בהחלט, אפרודיטי. לזאת היתה כוונתי.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י