שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
אסון גדול - פיגוע בכל המובנים ובלי להכנס כרגע למי אשם ולמי עשה, למה ואיך. העובדה היא שנכון לעכשיו האש עדין משתוללת על רכס הכרמל, הפגיעה - בנפש, בחי ובצומח היא מרובה. ליבי עם משפחות אלו שנפלו קורבן לשריפה הנוראית הזו. ולכל מי שנפצע - נאחל החלמה מהירה.
נתפלל שכל הגורמים העוסקים במלאכה יצליחו לעצור את האש בהקדם ולמנוע את התפשטותה כמה שיותר מהר. השיקום של האיזור כולו יקח עוד שנים רבות. כואב מאד 😒
ונכון, שכעת אינו נראה כך כלל באותם איזורים בוערים, שולחת להר הירוק האהוב עלי כל כך את השיר הבא, מי יתן וישוב להיות כזה במהרה.
נסיך הכתר
-
הלב בוכה על אבדן חיי אדם.
הלב בוכה על אבדן הריאות הירוקות של אחד המקומות הקסומים, והיפים של ארצנו.
לדאבוננו הערב נדליק נר נוסף לעילוי נשמתם של אנשי כוחות הביטחון שניספו בשריפה הטרגית.
החיים חייבים להימשך... זו המציאות של חיינו לאור קיומה של מדינתנו !