סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 13 שנים. 11 בדצמבר 2010 בשעה 6:01

הקשר הוירטואלי נמשך כבר זמן רב, עם הפסקות מדי פעם. ויחד עם זאת, הוא נתפס בעיניו כמוחשי לגמרי. התחושות, הן הפיזיות והן הנפשיות, שמתעוררות בו הן אמיתיות לגמרי. ובעיני רוחו הוא רואה כיצד ביום מן הימים הקשר הזה אכן יתממש. זה לא שאין לו חששות מפני מימוש הקשר וההשלכות שעשויות/עלולות להיות לו, אבל הוא חש, שזה כבר בלתי-נמנע. הצורך הזה שלו להיות בצד הנשלט, לשחרר אחריות, לעצום עינים ופשוט להיות מובל, מציית ללא מחשבה או ערעור - שכן הוא יודע שלא יידרש לעשות משהו שעלול לפגוע בו - הצורך הזה קיים בו כל הזמן, גם כשלעתים הוא נדחק הצידה במהלך חיי היום יום ועיסוקיו הרגילים. לעתים, באמצע יום עבודה עמוס ולחוץ הוא נזכר וצמרמורת קלה עוברת בו, ואז התשובה לשאלה לעיל ברורה לו...

היולי - יש משהו מרגש ומיסתורי בקשר וירטואלי שאינו דומה לקשר אחר , ה-משהו הזה , מוסיף עניין מסוג אחר . . .
להיות או לא להיות בהקשר הזה , אומר לדעתי - לממש , למצות , לקחת סיכון\סיכוי ולחוות את החוויה דרך כל החושים או להישאר במרחב המוגן הנמצא מאחורי המסך במקום בו אפשר לגעת-לא לגעת בעיקר על ידי שימוש בדמיון ולהסתפק במדיה המאפשרת זאת על מגבלותיה . . .
אני חושבת שזה קשור ביכולות\מגבלות של אותו אדם ומכאן , קשור באופן ישיר ברצון ומידת הצורך כפי שאמרת - שאלה מהותית - - להיות או לא להיות . . .
זו לגמרי עוד בחירה לא פשוטה שהוא צריך לעשות :-)
מעניין מה יכריע את הכף . .
שבתשלום
:-)
לפני 13 שנים
Madame T​(שולטת) - שבת שלום לך, ליידי יקרה, ותודה על תגובתך המפורטת. לא הייתי יכולה לנסח זאת טוב יותר בעצמי :))

אכן דילמה לא פשוטה. ופתרונה? ימים יגידו....
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - בהתחלה קראתי את התג' של הליידי, ונזעקתי - קשר וירטואלי חסר משהו מאוד עיקרי - את הפן הפיזי, שהוא לעיתים מפחיד פי מאות אחוזים יותר מהצד המנטלי. יש משהו מאוד מרדים בלהיות במרחב הוירטואלי, מוגנת מאחורי איזה מחשב ומקלדת, וכשאת נמצאת בסשן אמיתי - כל הגנותייך נתלשות ממך באופן שמשאיר אותך חסרת הגנה בצורה אמיתית ומוחשית - במחשב אין את זה.
אבל אז קראתי את התחלת התגובה של לבטוב - זה היתרון בקשר הוירטואלי - המנטליות שבו.
בעיני, שני הדברים משלימים זה את זה. אי אפשר רק מנטלי בלי פיזי, ומי שמשאיר את הקשר במרחב הוירטואלי - אולי הוא בורח ומפחד ממשהו? יש משהו מאוד ברור בהעברת הקשר לפסים מציאותיים-פיזיים. אחר כך אי אפשר להמשיך לדמיין את מה שעתיד לקרות - כי אי אפשר לקחת ולמחוק מעשים שקרו בפועל.
בכל מקרה - בהצלחה לשניכם :)
לפני 13 שנים
היולי - המנטאלי לעולם יקדים את הפיזי , הן בכריעה מתוך סגידה אמיתית והכרה בשולטת כעליונה וכדומה , הן בכניעה או השירות ובכלל , בהעדר היכרות , אינטימיות , אהבה , זה לא שווה באמת , זה סתמי בעיני ודומה מאוד למפגש תיאטרלי שאין מאחוריו כלום :-)
לפני 13 שנים
Madame T​(שולטת) - חברים יקרים - ליידי, חתולונת ולבטוב - ראשית מאד מודה לכם על התייחסותכם המעמיקה והרצינית לפוסט זה, ואף שמחה שהתפתח כאן דיון בבלוג בין החברים :)

ברור, שקשר שליטה מלא כולל בתוכו הן את הצד המנטלי והן את הצד הפיזי המשלים אותו. מבחינתי האישית, קשר וירטואלי בלבד אינו יכול להיות מספק בכל המובנים כי תמיד יהיה חסר המבט, המגע, הקשר האישי, הבלתי-אמצעי. אבל לעתים יש שלבים וקשיים אוביקטיביים וסובייקטיביים בדרך, עד שמגיעים למימוש הפיזי (מכל מיני סיבות שלא אפרט אותן כאן).

ובאשר להערתו לעיל של לבטוב, הרצון והנכונות למימוש תמיד תבוא מצידו של הנשלט (כמובן שגם השולטת היא 'צד' בענין), מאחר שהוא זה שבוחר להתמסר עד הסוף... ובכך אין כל הפעלת לחץ מצד השולטת, אלא זו החלטה שלחלוטין צריכה לבוא ממנו, מתוכו ובלב שלם...
לפני 13 שנים
Madame T​(שולטת) - ברור שגם השולטת צריכה להיות מעונינת, כפי שציינת יש שניים בטנגו הזה. היא יכולה לעודד את הנשלט, לחזק אותו, לטעת בו אמון וביטחון בה, אבל ההחלטה עצמה האם להתמסר או לא תלויה לדעתי בנשלט בלבד. אין זה דבר שנתון ללחץ מצד השולטת או ל'כפייה' כזו או אחרת...
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י