שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 12 שנים. 6 באוגוסט 2011 בשעה 8:54

פורסם לפני 8 שעות ב - 28 ביולי, 2011 בשעה 20:50
מילים: נתן יונתן
לחן: גידי קורן

אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.

ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי,
האיש הזה.


2 תגובות

שלישי - 26 יולי 2011
משולט לנשלט
פורסם לפני 3 ימים ב - 26 ביולי, 2011 בשעה 14:30

לא, זה לא קל בכלל. למי שרגיל בחיי היום יום שלו לנהל, 'להזיז דברים', לקבוע מועדים, לוחות זמנים ומהלך ענינים. ללמוד להיות פאסיבי, מובל, ללא שליטה על מה שקורה, מלבד ההסכמה שבשתיקה, שכך זה צריך להיות. והכל בעצם בידים – שלה...

2 תגובות

שבת - 23 יולי 2011
חשיפה פיזית וחשיפה נפשית
פורסם לפני 6 ימים ב - 23 ביולי, 2011 בשעה 08:11

אין ספק, שחשיפה פיזית בפני אדם אחר היא דבר מאד אינטימי ומשמעותי. אך לא פחות מכך ואולי אף יותר - החשיפה הנפשית – שם מוסרות למעשה ההגנות, החומות ומה שהאדם שומר בליבו פנימה, מתחת למעטה החיצוני. לא קל לחשוף את החלקים הפנימיים שלך בפני אדם אחר, לכן בעיני חשיפה נפשית חזקה, משמעותית ואינטימית אף יותר מחשיפה פיזית.

משום כך אני מעריכה מאד את מי שרוצה, יכול ומסוגל לחשוף את עצמו נפשית בפני...

6 תגובות
שישי - 22 יולי 2011
נקודת מבט
פורסם לפני 7 ימים ב - 22 ביולי, 2011 בשעה 08:10

כשאני עומדת, ניצבת מלמעלה ומתבוננת בך כשאתה יושב שם, למטה, זו נקודת המבט, שמחדדת ומסמלת את הקשר ביננו...

2 תגובות
רביעי - 20 יולי 2011

שמלת קיץפורסם לפני 9 ימים ב - 20 ביולי, 2011 בשעה 09:25
קלה, אוורירית, נעימה - עושה טוב לגוף ולנפש...

מומלץ בחום (תרתי משמע:)




4 תגובות

שלישי - 19 יולי 2011
משחקי החוץ שלנו
פורסם לפני 10 ימים ב - 19 ביולי, 2011 בשעה 12:37

לעתים מביכים אותך, גורמים לך לתחושת אי-נוחות מסוימת, אבל זה חלק מה'משחק' ביננו - משחק החיים...
ואני נהנית לראות איך אתה בכל זאת עושה מאמץ להתגבר על המבוכה הרגעית ולהכנס לענין. ובשבילי זו הנאה צרופה :).

2 תגובות
ראשון - 17 יולי 2011
מה שטמון בךפורסם לפני 11 ימים ב - 17 ביולי, 2011 בשעה 21:36

עמוק בפנים, בחדרי חדרים, בינך לבין עצמך, רואה אור לידי, לצידי. לפעמים עדין בחדרי חדרים, ולעתים אף חורג החוצה, לאור יום.

אני אוהבת את היכולת הזאת שלי-שלך, להוציא את הדברים מהכוח אל הפועל, מתחום הפנטזיה, למימוש – גם אם לעתים חלקי, כשהשמים הם בעצם הגבול... וכל פעם, שנדמה לי שכבר הרחקנו לכת, נעשה עוד צעד אחד נוסף, שמרחיב את הגבולות ומוסיף עוד דברים שלא היו שם לפני כן.

וזה העונג שבשליטה, שלמעשה אין לה גבולות, כל עוד זה הדדי ובהסכמה...

מחשבות על שליטהפורסם לפני 12 ימים ב - 17 ביולי, 2011 בשעה 13:47
נושא זה העליתי לפני כשנתיים בבלוגי, אך מצאתי לנכון להעלותו כאן שוב.

שאלה המועלית מדי פעם היא האם השליטה היא משהו שהשולט מקבל מהנשלט או לוקח ממנו. לי נראה, שהתמסרות של נשלט לשולט (והדבר אמור כמובן גם בלשון נקבה) היא משהו שצריך לבוא מהנשלט עצמו, מרצונו החופשי, מתוך הכרות ואמון בשולט שיידע וישכיל לנווט אותו בקשר ביניהם. אין זה אומר בהכרח שהנשלט הוא פסיבי לגמרי. אין לי ענין בנשלט שהינו "סמרטוט". כמובן, שאינני רוצה גם "שולט מלמטה". ברור גם כי הנשלט הוא חלק אינטגרלי מהקשר שבין השולט לנשלט, בלעדיו, כמובן, הקשר אינו יכול להתקיים. הנשלט הוא זה שמוסר את עצמו בידי השולט, לא השולט לוקח את ההתמסרות ממנו ב"כוח". ההתמסרות וה"כניעה" לשולט חייבות לבוא מתוך הנשלט עצמו בהכרה ברורה ובהסכמה מלאה.

יחד עם זאת, ולמרות האמור לעיל, לעתים יש לי תחושה, שהנשלט פשוט היה רוצה "להלקח" ע"י השולט, בדרך כזאת שהשולט בעצם "כובש" אותו, בכוח, ואולי הדרך הזו בעצם מוצאת חן בעיני...

8 תגובות
שבת - 16 יולי 2011
החופש להיותפורסם לפני 13 ימים ב - 16 ביולי, 2011 בשעה 10:47
החופש להיות מי שאני, על כל צדדי ורצונותי, ללא מעצורים ומגבלות (כמעט). החופש להיות מי שאתה, על כל צדדיך ורצונותי...

האפשרות להגשים את הפנטזיות כעת ובעתיד – משני צידי השוט: הממשי והמטאפורי – גורמים לי להפעיל את הדימיון עוד יותר, ליזום ולזמום להנאתי, וכמובן לבצע - כשניתן...


19 תגובות
שישי - 15 יולי 2011

שילוש מנצחפורסם לפני 13 ימים ב - 15 ביולי, 2011 בשעה 17:40
השוט, רוך ודימיון...

4 תגובות


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י