סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 11 שנים. 7 באפריל 2013 בשעה 15:04

מרדכי אנילביץ' הצליח להבריח את הגרמנים מהגטו היהודי, אלכסנדר ארונוביץ' חיסל את אנשי האס.אס בסוביבור והצטרף לפרטיזנים

ואבא קובנר היה הראשון שפרסם ברבים את התוכנית הכוללת של הנאצים להשמיד יהודים. הגיבורים שלא קיבלו בהכנעה את גורלם ונלחמו בכל הכוח

יאיר נתיב | mako | פורסם 18/04/12 09:47:07

קשה לנו כיום לדמיין את המציאות בה חיו היהודים בשואה, וקשה יותר לדמיין כמה עוז רוח צריך כדי להתמרד נגד אויב,שעולה עליך בכוח, במספרים,

ובעיקר – שלא מהסס לשלוח אותך ואת משפחתך למחנות השמדה. אנחנו קוראים על זה בספרים, רואים בסרטים ועוד מצליחים לשמוע מהניצולים שעדיין איתנו –

אבל כמה שלא נזדהה עם הקשיים והמעשים האיומים, אי אפשר באמת להבין אותם לעומקם ולדעת כמה אותם אנשים היו גיבורים באמת.

חיים גורי כתב שכל אדם שמרד, גם אם בדרכו ובשקט, למשל אם למד בסתר, היה גיבור. לכן, אפשר לומר שהיו גיבורים רבים בשואה.

יש את מי שהביאו את המרידה שלהם גם לכדי ביטוי חיצוני וסיכנו את חייהם יותר מן האחרים.

אנו מביאים לכם את סיפורם של ארבעה יהודים גיבורים במיוחד.

המשך הכתבה כאן:

http://www.mako.co.il/men-magazine/machismo/Article-eac845f8334c631006.htm

 

 

כלבלב אנושי - מרשים ביותר...
איזו נחישות...
לפני 11 שנים
Madame T​(שולטת) - אכן מרשים מאד, מה שמראה שאפשר אולי לשבור את גופו של האדם, אבל לא ניתן לשבור בקלות את רוחו, גם במצבי לחץ קשים מאד.
לפני 11 שנים
מי טורפת - לזכור שלא כולם יכלו להילחם ולא כולם יכלו לברוח והמילים "צאן לטבח" יש בהן מעט מהשפיטה ואל לנו לשפוט, בטח אל למי שלא חווה.............
לפני 11 שנים
Madame T​(שולטת) - מסכימה איתך מאד, ראי הפתיח לכתבה זו שציטטתי לעיל.

אל תדון אדם עד שלא תעמוד במקומו ותחווה על בשרך את מה שהוא חווה...
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י