לפני 10 שנים. 9 במאי 2013 בשעה 18:24
סוג של משחק, שבו החלקים מצטרפים ומתחברים להם אט אט, חלק אחר חלק, עד ליצירת התמונה השלמה והמלאה...
משחק מענין, ללא ספק...
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמםתוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
claw
-
מעניין מאוד
מה גם שאפשר להתחיל מכל חתיכה ולעשות חלקים אחרים בנפרד... בסוף מקבלים משהו אחד.
אולי מי שהמציא את זה (מי זה באמת? :) רצה להגיד משהו על, נגיד מטרה כלשהי מחיים, מי יודע... אבל אפשר לקבל ממה שזה השראה, כל אחד ואחת לפי מה שמתאים להם...
מה גם שאפשר להתחיל מכל חתיכה ולעשות חלקים אחרים בנפרד... בסוף מקבלים משהו אחד.
אולי מי שהמציא את זה (מי זה באמת? :) רצה להגיד משהו על, נגיד מטרה כלשהי מחיים, מי יודע... אבל אפשר לקבל ממה שזה השראה, כל אחד ואחת לפי מה שמתאים להם...
לפני 10 שנים
Madame T(שולטת)
-
פאזל כמשל לחיים עצמם :)
תודה על תגובתך, claw.
ובאשר לממציא - מתוך ויקפדיה:
הרוב מסכימים כי הפאזל הראשון יוצר בסביבות 1760 על ידי החרט ויוצר המפות ג'ון ספילברי. ג'ון חיבר לעץ מפה שצייר קודם לכן וחתך אותה לחלקים כאשר כל חלק היה מדינה. התוצאה הייתה משחק לימודי אשר שימש ללימוד גאוגרפיה לתלמידים הבריטיים [2]. עד לשנת 1820 הפאזל שימש בראש ובראשונה ככלי לימודי. בסוף המאה ה-19, יוצרו הפאזלים הראשונים מקרטון ושימשו לפאזלי הילדים. רק במאה ה-20 התחיל השימוש בחיתוך על ידי הטבעה (החיתוך התבצע על ידי לוח מתכת שחוברו אליו פסי מתכת חדים בתבנית הרצויה. לוח המתכת נלחץ לקרטון בכוח מלמעלה ועל ידי הלחץ הזה נוצר החיתוך). כך שבתחילת המאה ה-20 היו פאזלים מעץ ומקרטון.
בתחילת המאה ה-20, האחים פרקר, יצרני משחקים מפורסמים, התחילו לייצר פאזלים כמשחק מחשבה בידורי (בשונה ממשחק לימוד שהיה עד אז). פאזלים אלו הצליחו כל-כך, עד שבשנת 1909 האחים פרקר הפסיקו לייצר משחקים אחרים והמפעל שלהם התחיל לייצר רק פאזלים[3] . לאחר מלחמת העולם השנייה, הפאזלים מעץ החלו להעלם. העלות הגבוהה של הייצור ומשך הזמן הגבוה שנדרש לחיתוך גרמו לעליית מחיריהם ומחירתם הופסקה. בד בבד, שיפור בליטוגרפיה ובשיטת החיתוך גרמה לפאזלי הקרטון להפוך ליותר נפוצים.
תור הזהב של הפאזלים הגיע בין 1920-1930 כאשר חברות בבריטניה ובארצות הברית יצרו מגוון רחב של פאזלים, שיטות ההובלה השתכללו ופותחו שיטות מכירה חדשות. אסטרטגיית מכירה אחת הייתה ייצור פאזלים יותר מסובכים וקשים שיתאימו גם למבוגרים. אסטרטגיה נוספת הייתה שימוש בפאזלים כהטבה. חברת אנסון-פרימן מלונג איילנד התחילו בשנת 1931 ליצר פאזלים שיינתנו בקניית מברשת שיניים. שיפור נוסף התחיל על ידי ייצור פאזל שבועי. הפאזל השבועי יצא בכל יום רביעי ונקנה על ידי קבוצות של אנשים שרצו להיות הראשונים בין חבריהם שיסיימו את הפאזל. ניסיון זה שהתחיל בארצות הברית בספטמבר 1932 (בתקופת השפל הכלכלי הגדול) התחיל בייצור של 12,000 פאזלים. מהר מאוד הכמות עלתה ל 100,000 ול-200,000 פאזלים. בשנת 1933 נמכרו 10 מיליון פאזלים בשבוע.
תודה על תגובתך, claw.
ובאשר לממציא - מתוך ויקפדיה:
הרוב מסכימים כי הפאזל הראשון יוצר בסביבות 1760 על ידי החרט ויוצר המפות ג'ון ספילברי. ג'ון חיבר לעץ מפה שצייר קודם לכן וחתך אותה לחלקים כאשר כל חלק היה מדינה. התוצאה הייתה משחק לימודי אשר שימש ללימוד גאוגרפיה לתלמידים הבריטיים [2]. עד לשנת 1820 הפאזל שימש בראש ובראשונה ככלי לימודי. בסוף המאה ה-19, יוצרו הפאזלים הראשונים מקרטון ושימשו לפאזלי הילדים. רק במאה ה-20 התחיל השימוש בחיתוך על ידי הטבעה (החיתוך התבצע על ידי לוח מתכת שחוברו אליו פסי מתכת חדים בתבנית הרצויה. לוח המתכת נלחץ לקרטון בכוח מלמעלה ועל ידי הלחץ הזה נוצר החיתוך). כך שבתחילת המאה ה-20 היו פאזלים מעץ ומקרטון.
בתחילת המאה ה-20, האחים פרקר, יצרני משחקים מפורסמים, התחילו לייצר פאזלים כמשחק מחשבה בידורי (בשונה ממשחק לימוד שהיה עד אז). פאזלים אלו הצליחו כל-כך, עד שבשנת 1909 האחים פרקר הפסיקו לייצר משחקים אחרים והמפעל שלהם התחיל לייצר רק פאזלים[3] . לאחר מלחמת העולם השנייה, הפאזלים מעץ החלו להעלם. העלות הגבוהה של הייצור ומשך הזמן הגבוה שנדרש לחיתוך גרמו לעליית מחיריהם ומחירתם הופסקה. בד בבד, שיפור בליטוגרפיה ובשיטת החיתוך גרמה לפאזלי הקרטון להפוך ליותר נפוצים.
תור הזהב של הפאזלים הגיע בין 1920-1930 כאשר חברות בבריטניה ובארצות הברית יצרו מגוון רחב של פאזלים, שיטות ההובלה השתכללו ופותחו שיטות מכירה חדשות. אסטרטגיית מכירה אחת הייתה ייצור פאזלים יותר מסובכים וקשים שיתאימו גם למבוגרים. אסטרטגיה נוספת הייתה שימוש בפאזלים כהטבה. חברת אנסון-פרימן מלונג איילנד התחילו בשנת 1931 ליצר פאזלים שיינתנו בקניית מברשת שיניים. שיפור נוסף התחיל על ידי ייצור פאזל שבועי. הפאזל השבועי יצא בכל יום רביעי ונקנה על ידי קבוצות של אנשים שרצו להיות הראשונים בין חבריהם שיסיימו את הפאזל. ניסיון זה שהתחיל בארצות הברית בספטמבר 1932 (בתקופת השפל הכלכלי הגדול) התחיל בייצור של 12,000 פאזלים. מהר מאוד הכמות עלתה ל 100,000 ול-200,000 פאזלים. בשנת 1933 נמכרו 10 מיליון פאזלים בשבוע.
לפני 10 שנים