פינה אישית

נושא השליטה הוא נושא שמעסיק אותי רבות. כפי שציינתי בראשית הבלוג, אני חדשה יחסית בעולם הזה והגעתי אליו די באקראי אפשר לומר, דרך אנשים שהייתי בקשר איתם באמצעות צ'טים, אם כי אני משערת שהיה בתוכי בצורה כזו או אחרת גם קודם לכן. כך או כך, כעת זה משהו שכבר נראה לי די מובן מאליו, אבל אני מנסה לברר לעצמי איפה אני ממקמת את עצמי בכל הענין. מקריאה בפורומים שונים כאן בכלוב, בלוגים וכן הלאה, מסתבר שכל אחד רואה את השליטה בצורה אחרת. יש כאלה שבשבילם זה אורח חיים, יש כאלה שעבורם זה רק תיבול לחיים עצמם, לסקס וכן הלאה. יש כאלה שהינם דומיננטיים מאד בחיי היום יום ונשלטים כלפי השולטת שלהם, יש שולטות שלא בהכרח דומיננטיות בחיי היום-יום שלהן. זה מין עולם בפני עצמו.

אני רואה את השליטה בהיבט רחב יותר מאשר כרק תיבול לסקס. התייחסתי כבר בקצרה לשליטה מנטלית, ברור לי שהכל מתחיל מהראש, גם אם הביטוי לשליטה הופך לפיזי בהמשך הדרך. קודם כל צריכה להתקיים ההסכמה, ההבנה וההכרה שבקשר יש שני צדדים = שולט ונשלט, ואז בעצם צד אחד "מוסר" את עצמו בידי הצד האחר בהתאם לגבולות שנקבעו ביניהם. זה דורש אימון רב מצד הנשלט כלפי השולט, ידיעה שלא יאונה לו כל רע פיזית או נפשית והשמירה על כך כמובן בידיו של השולט. זו אחריות גדולה לשולט, לדעתי. בן אדם, עבד, נותן למעשה בידיך את גופו ונפשו.

ואיך בעצם לומדים את הנושא? הרי אין איזה בית ספר לשליטה. חלק מכך זה דרך קריאה על דברים שאחרים עשו, חשבו, דימיינו, למידה מנסיונם של אחרים. אבל בסיכומו של דבר כל אחד צריך הרי לנסות ולהתנסות בעצמו, לעשות טעויות, ללמוד מהטעויות שלו ולהתקדם. לי אישית חשוב שתהיה הבנה עם הצד הנשלט, לגבי ציפיות, לגבי סוג הקשר שמחפשים. אמנם אני השולטת אך הנשלט הוא צד בלתי-נפרד במערכת הזאת. חשוב לי להיות קשובה לו, לצרכיו, גם אם בסיכומו של דבר אני אנהג בו כרצוני.
בכל אופן, ברור לי שיש לי עוד הרבה מה ללמוד. עדין עוד דרך לפני.