שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 10 שנים. 16 בספטמבר 2013 בשעה 19:12

לפעמים אני תוהה לגבי החשיבות, שאנשים מייחסים לדברים מסויימים - לעתים מעל ומעבר לנושא עצמו.

וכן, אני יודעת, שזה מאד אינדיבידואלי ומאד סובייקטיבי מה חשוב בעינינו ומה לא. אבל יש לעתים נטיה לנפח דברים מעבר לכל פרופורציה ריאלית.

מה שנקרא - לראות צל הרים כהרים.

או לעשות מנמלה פיל

או כל דימוי אחר.

הפוסט הזה הוא כללי לגמרי ואינו מתייחס למישהו או למשהו ספציפי, רק כהערה/הארה למחשבה, שאולי לפעמים רצוי לעצור ולחשוב לרגע אם כדאי כל כך 'לעשות ענין' ממשהו,

אם הוא שווה את האנרגיות המחשבתיות, נפשיות וכו' שאנו משקיעים בו, או שפשוט לראות את הדברים מזוית אחרת ולהבין ש'השד בעצם לא נורא כל כך' ויש דברים גרועים הרבה יותר (שלא נדע :)

Brave Dwarf - כן, ניעור הגון מהמציאות לרוב מכניס את הכל לפרופורציות, אבל אפשר גם בלעדיו. למשל: ללכת לישון (for heaven's sake!), לקרוא ספר שיעסיק את המחשבות, לראות סרט, לאפות עוגת גבינה, לעשות טיול בן שישים דקות בפרק הקרוב (רצוי עם מוזיקה), להזמין תור לטיפול פנים/צפורניים/רגליים/שער, להרכיב פאזל (רצוי עם כמה שיותר חלקים)... ואז להסתכל על כל ההתרחשות שוב ולהחליט אם היא שווה בכלל התייחסות ואיזו.
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - אני איתך, אליפל, טוב חוץ מאפיית עוגת גבינה - לזה אין לי סבלנות וכשרון, עדיף שאחרים יאפו :)
אבל כל השאר נשמעים לי כמו רעיונות מעולים :)

מצטרפת למשפט הסיום שלך:
ואז להסתכל על כל ההתרחשות שוב ולהחליט אם היא שווה בכלל התייחסות ואיזו.
לפני 10 שנים
קסם שבלב - בהחלט צודקת מסכימה איתך מאוד.
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - שמחה לשמוע.
לפני 10 שנים
50 גוונים ג'ינג'ים​(אחרת) - כל פעם מחדש אני מתמוגגת מדברייך, מחוכמתך הרבה.
אני נוטה להיות כזאת לעיתים ...... חסרת פרופורציה. אני חושבת שאדפיס את הפוסט החשוב הזה שלך ואדביק על המראה בחדר. נראה לי שגם האיש שלי ישמח אם אעשה זאת (:


תודה לך וחג שמח
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - חייכת אותי, א"א, תודה על דברייך :)
}{

האמת שאני כותבת דברים גם כדי להאיר את עיני שלי, לעתים.
אבי יבדל"א תמיד אומר, שיש אנשים שאצלם הכל חשוב או מאד חשוב, אבל כנראה שצריך
ללמוד מה הפרופורציות לחשיבותם של דברים ולהשאיר לפחות חלק מהם בדרגה של 'חשוב' בלבד ולא 'מאד חשוב' :))

חג שמח לך ולאיש שלך :)
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י