בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 10 שנים. 6 באוקטובר 2013 בשעה 7:25

בהמשך לפוסט הזה, שבעצם היה במקור על רוגע ושלווה ולאו דוקא על שלוליות,

http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=399157&blog_id=16211

ובעקבות התגובות לאותו פוסט והיום הסתוי והאפרורי ששורר בחוץ, הרי לכם - שלולי :)

שלולי 
סיני תור 
מילים: מירה מאיר
לחן: שלמה קרליבך

אפילו שלוליות קטנות היו משמחות אותו 
אפילו שלוליות קטנות היו משמחות אותו 
אבל השמחה האמיתית התחילה מאוחר יותר 
כשהגשם היה גשם והבוץ היה בוץ 
והשלוליות היו כמעט ים 
וזה היה נפלא 
וזה היה נפלא 

ורון היה מאושר... 

 

מצרפת גם את התמונה המקסימה, ששלח לי הגמד האמיץ:

 

 

Brave Dwarf - אני אוהב את שלולי (שלולא מקופלת לא הייתי מכיר בכלל) ואת שלולי הפרטי שלי, אני שומר כאן:

http://oi44.tinypic.com/1zlrr0k.jpg
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - אז הנה בשביל הגמד האמיץ ומקופלת שסיפרה לך/לנו על שלולי.

העליתי גם את התמונה המקסימה שצירפת לתגובתך, תודה :)
לפני 10 שנים
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - רגעים קטנים של אושר, תודה לשניכם :-)

התמונה, אליפלא, מקסימה, שואבת, מסקרנת, מפחידה, מצמיחה, גורמת לנשימות עמוקות,
מסתורית, אני רוצה לגעת ואני רוצה להיות שם לא לבד.
אני רוצה גם לא לגעת ורק לראות וגם לא לראות וגם לא לגעת ואז להנגע.
כן.
וגם להתאים מוסיקה.
וגם הסלע הזה מפריע לי.
האם זהו השביל?

מאדאם T
הסרטון.. נגע לי בדיוק בבפנוכו.
זה מה שאני אוהבת, ילדים שלומדים באופן סנסו-מוטורי (חושי-תנועי).

תודה על זה.
לפני 10 שנים
Brave Dwarf - למה מאדאם T קיבלה סנסו-מוטורי ואני קיבלתי סלע שמפריע?
וכן, זה שביל ביער, בבוקר אחרי הגשם. ואני נשבע לך שלמדתי את זה באופן סנסו-מוטורי!
לפני 10 שנים
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - ילד בן שתיים!
אתה מגדל את הילדים שלך עם התנסות סנסו-מוטורית.
זוכר שדיברנו על רגבים ועל עזרה בשתילה ועל חיפושיות ועוד ועוד?
אתה כולך סנסו-מוטורי, איזה גמד קטן.
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - גמד קטן ונמוך כזה, בקושי רואים אותו :)

ושמחה שנהנית, מקופלת, מהילד עם השלולית ומתמונתו של הגמד, למרות הסלע שמפריע :)
לפני 10 שנים
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - וגם לא שאלתי אם זה שביל.
שאלתי אם זה השביל? :-)
לפני 10 שנים
Brave Dwarf - כן, זה *ה*שביל (-:
לפני 10 שנים
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - }{

כנרת
מילים: רחל
לחן: נעמי שמר

שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצווים: עצור.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצינה נושבת מפסגת הצחור.

שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת
סתור שיער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כינרת
ובמי כינרת משכשך רגליו.

מה ירבו פרחים בחורף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכום.
יש ימים פי שבע אז ירוק הירק,
פי שבעים תכולה התכלת במרום.

גם כי אוורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים -
איך אוכל לבגוד בך, איך אוכל לשכוח
איך אוכל לשכוח חסד נעורים?

לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - איזה שיר מקסים. ראשית, אני מאד אוהבת את שיריה של רחל, והשיר המסוים הזה הוא שיר שאני מכירה ואוהבת מזה שנים רבות.

תודה :)
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י