בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 9 ביוני 2006 בשעה 8:03

כעבור כמה דקות חזרה לחדר, הביטה בו עירום ממתין לה על ארבע כפי שדרשה וחייכה בליבה. יפה, הכלבלב ממושמע, אמרה לעצמה. לקחה חגורת בד וכרכה סביב צווארו. בוא כלבלב, נעשה טיול. הצעידה אותו כמה רגעים על ברכיו וידיו, הלוך וחזור בחדר כשמבטו מושפל והוא טופף בעקבותיה. יצאה לרגע שוב מהחדר וחזרה עם קערה קטנה ובה מים. הניחה אותה לפניו על הרצפה. שתה כלבלב, אמרה לו. ליקק בלשונו את המים מתוך הקערה. מספיק, אמרה ומשכה בחגורה. עכשיו נראה אם אתה יודע ללקק כמו שצריך. הושיטה לעברו את רגלה הנעולה בסנדל שחור, בהונותיה משוחות בלאק אדום. לקק, ציוותה עליו. הכלבלב הממושמע ליקק את האצבעות דרך הסנדל. הסר את הסנדל מעל רגלי, אמרה. הוא הסיר והמשיך ללקק את בהונותיה, אחת אחת.

צ'יטה​(שולט) - יפה לך נשמה
}{
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - תודה, יקירי
}{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י