בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 14 ביוני 2006 בשעה 7:01

בהמשך לשרשור שפירסמתי לא מזמן:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=14891&start=0

אני יושבת עכשיו בעבודה ומוחי הקודח מעלה כל מיני רעיונות זדוניים. אני בטוחה שאני לא היחידה מבין השולטות שיש להן בוס על הראש (מה לעשות, גם שולטת צריכה להתפרנס...), שעברו במוחה כל מיני מחשבות לסשן את הבוס שלה. האמת שאני חושבת על זה לא בהקשר מיני דווקא (הוא לא ה"כוס תה" שלי מבחינה זאת), אלא באמת בקטע של שליטה נטו. פעם אחת "להפוך את השולחן" עליו, שירגיש מי הבוסית, לשם שינוי.... לשלוט עליו שליטה מנטלית ו"לתמרן" אותו זה בנוסף כמובן, אבל אני מדברת ממש על שליטה פיזית בו - להצליף בו כשהוא מעצבן אותי, לתת לו הוראות לביצוע, לסתום לו את הפה עם גאג שיפסיק לנדנד לי ולקרוא לי אליו כל חמש דקות, לקשור אותו לכסא שלו בידיו וברגליו שלא יוכל לזוז. לשתק אותו לפחות לכמה זמן שיהיה לי קצת שקט בראש.... האמת שאני לא מכינה לו אף פעם כוס קפה, אבל בהחלט היה מתאים לי שיגיש לי, או יירד על ברכיו ויעסה את כפות רגלי או את גבי אחרי שעות ישיבה מול המחשב. וזוהי רק ההתחלה....

(דרך אגב, אם אני כותבת לי עכשיו בשקט בבלוג שלי, סימן שהוא לא כאן...)

kamor​(נשלט) - קודם כל תרגעי,
תנשמי עמוק....

אני בטוח שאת לא רוצה לעשות משהו שתתחרטי עליו אח"כ

אז בבקשה , את השוט ,הגאג והאזיקים להכניס בחזרה לתיק. :))
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - חחחחחחחח קאמור.... אם אני מצליחה להחזיק איתו מעמד כבר שש שנים, סימן שלא עשיתי עדין שום דבר שאני עלולה להתחרט עליו... (בלית ברירה מכניסה עכשיו את כל הציוד חזרה לתיק :)
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברור שאת.
מה לא ?
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - ברור וברור, ללא צל של ספק....

}{
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - נשמעת הדרך הנכונה לעבוד. אני לא מבינה מדוע את לא מממשת :))
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - ראי את הערתו של קאמור לעיל.....

מה לעשות שהעבודה היא כל חיינו, אבל לא בשבילנו..... והבוס הוא חלק מהענין, כך שבינתים אני נאלצת להסתפק בפנטזיות....
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י