שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 22 ביוני 2006 בשעה 10:20

"מעגלי הרס ובנייה, כושר הישרדות והתחדשות, מיניות, כסף, עומק פסיכולוגי, כושר רפואי טיפולי ונפשי והרבה שקט וסודות יש בעקרבים – פשוט "תיקים באפילה". בכל עקרב מקופל סוכן C.I.A. איש משטרה או שב"כ. החברה האלה נמצאים רוב הזמן בחקירה ולא מקבלים דברים כמובן מאליו. יש משהו כפייתי בעקרבים, חשדני ונקמני שלא נותן הרבה קרדיט לטבע האדם. העקרב חש נבגד ומרומה, עובר השפלות ומתרומם מן ההריסות כעוף החול." – (מתוך YNET בפרק המוקדש לאסטרולוגיה.)
נושא ה"עקרביות " חוזר אצלי הרבה, לא כי אני כזאת מאמינה אדוקה בכוכבים ובמזלות, אבל ישנן תכונות אופי שהן בהחלט מתאימות לי (כמוזכר לעיל) וגם אצל מכרים/ות שלי שהם בני מזל עקרב.
אחד הדברים האופייניים לי, מעבר לחקירה ובדיקה מתמדת של אנשים אחרים בסביבתי, שאני עושה אותה במודע או שלא במודע, זה הביקורת-העצמית. כל הזמן חוקרת ומתחקרת את עצמי (כמה מתיש....). האם פעלתי נכון או לא, אולי הייתי צריכה לעשות את הדברים אחרת או בכלל לא. אולי פיספסתי משהו, לא שמתי לב. יש לי בדרך כלל אינטואיציות די טובות לגבי בני אדם, למרות שיש בי גם מידה מסויימת של ילדותיות ואפילו נאיביות (על אף גילי "המתקדם"), אבל התכונה הזאת של החקירה והבדיקה העצמית המתמדת, שלא נותנת לי אף פעם מנוח, היא משהו שקיים בי מאז שאני זוכרת את עצמי. עם השנים התמתנתי במידה מסויימת, אני יותר סלחנית כלפי עצמי, לפחות לגבי דברים מסויימים. יש דברים שכבר פחות חשובים או קריטיים בעיני גם לגבי וגם לגבי אחרים, אבל אני בדרך כלל לוקחת דברים ברצינות. נכון, אוהבת לצחוק, אוהבת חוש הומור, כמו שכבר ציינתי, אבל יש דברים שלגביהם אני לא מוכנה לצחוק, או לעבור לסדר היום, או להתפשר. כלפי חוץ אני בדרך כלל שקטה. מטבעי מאד דיסקרטית. מי שמספר לי את סודותיו יכול להיות סמוך ובטוח שהם נשארים אצלי ולא עוברים הלאה. לא תמיד קל לי עם עצמי ולא תמיד קל איתי, אבל עם כל זה, לא הייתי רוצה להיות אחרת. כזאת אני...

במבית{בעלי} - מעניין...
כזאת גמני...<והפזמון החוזר ...ואני בכלל מזל דלי>
אבלללל חיי מלאים עקרבים מסביבי...
כנראה שזה משפיע...:-)

תשארי כמו שאת ...את דווקא נשמעת לי אחלה!

במבית }{
<באתי לבקר>
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - תודה, יקירתי, נחמד שקפצת לבקר. אחחח, העקרבים האלה.... ואני זאת אני, אם אני רוצה ואם לא... כנראה שאשאר כזאת, תודה :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י