-
בלוגים
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 30 ביוני 2006 בשעה 16:32
בזמן שהייתי הבוקר בים (סוף סוף) ראיתי ששניים מקוראי הנאמנים דיברו על נושא הזיקה שבין מזלות המים והאויר לבין האהבה לים. אני לא מתיימרת להיות מומחית גדולה לנושא חלוקת המזלות למים, אויר וכו', אבל מה שבטוח זה שבשפת הים יש הרבה מים ואויר... אני יכולה גם לומר בוודאות – יהיה מצב רוחי אשר יהיה – שקט, רגוע, גלי, גבה-גלי עד רוגש תמיד ארגיש חיבור רב אל הים. כבר ציינתי בעבר שאני לא יודעת איך הייתי חיה בעיר בלי ים. אני יודעת שזה נשמע כמו פרסומת לים, אבל בחיי שאני לא מקבלת ממנו שום אחוזים כדי לפרסם אותו!...
אני אוהבת לראות את הצבעים המשתנים של המים בקיץ ובחורף, לפי צבע השמים כמובן. צבעים שנעים מכחול-ירוק כהה לבהיר יותר, ובחורף אפור ומלא קצף לבן כשיש רוח חזקה והים סוער. כמו הנסיך הקטן אני מסוגלת לשבת ולהתבונן בים שעות ולהרגיש את השלווה מציפה אותי. אני אוהבת את הים ביום וגם בלילה, ביחוד בלילות חמסין חמים ויבשים.
הים מהווה גם מקום טוב להרהורים מכל הסוגים ומכל המינים, לחשבונות גוף ונפש – לכל מה שעולה בדעתנו. איזו מתנה נפלאה מהטבע – והכל בחינם.... צריך רק לדעת להנות מהמתנה הזאת.
