לפני 10 שנים. 25 באוגוסט 2014 בשעה 18:07
[סצינה קצרה]
לילה חמים על שפת הים, רוח קלילה ונעימה נושבת. חשוך, רק רחש הגלים נשמע.
היא יושבת על כסא נוח, הוא למרגלותיה, על ארבע, כפות רגליה היחפות מונחות על גבו.
מדי פעם היא מקרבת את כף רגלה אל פיו ונותנת לו ללקק אותה,
בוהן אחר בוהן, מקרבת ומרחיקה את כפות רגליה, לסירוגין.
ראשו מתרוקן ממחשבות והוא מתרכז במשימה שלפניו.
טוב לו שם לרגליה, הוא מרגיש שזהו מקומו הטבעי.
כעבור זמן מה היא שולפת מתיקה רצועת עור, כורכת אותה סביב צווארו, לא הדוק מדי.
'בוא נצא לטיול קצר ליד המים', היא אומרת לו.
היא קמה ממקומה, אוחזת ברצועה, הוא נותר על ארבע, הולך בעקבותיה,
מובל ברצועה שבידיה - הכלבלב השפוט שלה...
'אני כעיוור אחרייך הולך'...
