-
בלוגים
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 6 ביולי 2006 בשעה 14:48
אז אחרי שגמרתי לחשוב על איך לא לחשוב (לא בהצלחה יתרה, האמת) (ותודה לקוראי על העיצות איך לברוח מהמחשבות ולו גם זמנית :), עברתי לענין הבא שמעסיק אותי – דעות קדומות, מוסכמות כאלה ואחרות וכד'. אין אחד שלא חוטא בענין (כולל אותי). כולנו מתייחסים לאחרים ומפלים לעתים במידה כזו או אחרת בהתאם לגזע, דת, מין, גיל, משקל, גובה, מראה, נטיות מיניות כאלה ואחרות, השכלה, תכונות אופי והרשימה עוד ארוכה. לפעמים אנחנו נמנעים מקשר עם מישהו בגלל אותן דעות קדומות או מוסכמות חברתיות. מה שמביא אותי לשאלה איך יכול היה להיות לחיות בעולם שבו כולם מקבלים את כולם בדיוק כפי שהם. בעולם בו לא היינו מוטרדים ממה חושבים אחרים, ופועלים בדיוק כפי שהיינו רוצים לפעול, לולא היינו מחזיקים באותן דעות או נשמעים לאותן מוסכמות וכו'. אוטופיה, אני יודעת, אבל לפעמים אני חושבת כמה יכול היה להיות יותר קל לכולם. כנראה שעולם כזה יישאר בתחום הפנטזיה...
