-
בלוגים
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 18 שנים. 8 ביולי 2006 בשעה 6:57
כנראה שלוירוס מתחיל להמאס ממני והוא מגלה סימנים שהוא עומד לעזוב. מתחילה לאט לאט לחזור לעצמי. כמה שהאימרה הידועה "העיקר הבריאות" היא נכונה. אנחנו לוקחים אותה כמובנת מאליה עד שפתאום מזכירים לנו ש- we're only human on the inside….
ובנימה יותר אופטימית – משהו חדש באופק – אני עומדת להחליף את המחשב הביתי הישן למדי שלי בקרוב במחשב יותר מעודכן. עד עכשיו שרת אותי נאמנה, אבל לאחרונה החל "לגמגם", אז רגע לפני שייתקע לגמרי הגעתי למסקנה שהגיע הזמן להחליפו. סיפור מעניין המחשב הישן הזה. רכשתי אותו ב-11.9.2001. אומר לכם משהו התאריך הזה? אני זוכרת כמו היום שישבתי במשרד שבו קניתי את המחשב בשעה חמש אחה"צ כשפתאום נכנס אחד העובדים לחדר בו ישבתי עם המוכר וסיפר שבדיוק קרא באינטרנט איך מטוס נכנס לתוך בנין "התאומים" בניו יורק. אני זוכרת את זה כמו היום, זה נשמע כל כך הזוי, חשבתי שמי שסיפר את זה חולם או ממציא או משהו, אבל התברר שהמציאות עולה על כל דימיון ואת שאר הסיפור הנורא ואיום הזה אתם יודעים. בכל אופן כך יצא שאני זוכרת במדויק את תאריך רכישת המחשב הנ"ל. בקרוב, כאמור, יגיע מחליפו החדש והטרי.
ובינתים אני מאחלת לעצמי ולכם הרבה בריאות ושבת שלווה ורגועה 😄