בהמשך ל'פולשת' חלקים א' וב' בהם תיארתי את נקודת מבטי, ובעקבות תגובתו של אחד מקוראי הבלוג לתיאור שלי, הצעתי לו כי יציג את צד הנשלט, כפי שהוא רואה אותו.
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=454994&blog_id=16211
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=455504&blog_id=16211
להלן מה שכתב – כל הזכויות לתיאור חלקו של הנשלט שמורות ל'מענג דומיננטית':
התעוררתי שוב ופקחתי את עיני. העולם סביבי נותר חשוך. ניסיתי להזיז את ידי לכיוון מנורת הלילה
אך ידי היו קשורות היטב למיטה ונזכרתי בפתק שהיה מונח ליד מיטתי.
הפעם ריח הבושם המשכר היה חזק וברור.
לפתע הרגשתי את ידיה מטיילות עלי. נבהלתי, אך לא התנגדתי.
אין טעם. ידעתי שאני נתון בידיה של אותה אישה, שעושה בי כבשלה.
מעולם לא חשתי חוסר אונים שכזה ומעולם לא התרגשתי כך. ידיה עינגו והכאיבו לי.
גילתי לתדהמתי, שאני מתגרה מכאב - זה המעורב בעונג.
התביישתי בעצמי, אבל לא יכולתי לעשות מאומה כנגד זה. ידעתי, שגופי וליבי חשופים בפניה.
הסומק שפשט על פני, הפיק ממנה צחקוק עדין. ידה הנעימה עודדה את הגירוי. חוסר האונים שלי מולה הובלט.
רציתי להעלם אך יותר מכך, רציתי להמשיך להיות כלי השעשוע שלה. למזלי, גם היא רצתה שאהיה כלי משחק בידיה.
היד, שעלתה וירדה על איברי, ירדה לכיוון האשכים, מלטפת בעדינות. התענגתי והתמסרתי אליה,
עד שלפתע פתאום היד התהדקה על שק האשכים הרגיש שלי.
פני הפכו לאבן והפחד החל לחלחל. האחיזה לא הכאיבה לי ונועדה להבהיר לי מי פה בשליטה ומי חסר אונים.
כשעצרתי את נשמתי, שמעתי לראשונה את קולה הנשי והאסרטיבי: אתה בידיים שלי מעכשיו ועד שאחליט לשחרר אותך.
רעדתי מקולה, שחדר אלי. רעדתי מפחד, מחוסר הידיעה ורעדתי מהגירוי שהרקיע שחקים. איברי חשב להתפוצץ.
הריגוש החזק והאחיזה האיתנה הכאיבו לי. עיני דמעו. היא שוב צחקה מתגובתי. הפעם צחוקה היה ארוך ומתגלגל.
הבנתי שאני נתון בידיה עד להודעה חדשה. היד שחררה את אשכי ושרטה את עורי כשעלתה לכיוון החזה.
אצבעותיה התהדקו על פטמותי ושמעתי את נשימותיה מתקרבות לאוזני...