לפני 20 שנים. יום חמישי, 27 ביולי 2006 בשעה 11:52
מתגעגעת כבר לחזור לשיגרה, לשקט, לשלווה, להנות מהעיר היפה שלנו, מהחוף היפה, לשבת בבית קפה בהנאה וללא דאגה. אני מקווה מאד שהממשלה וצה"ל יודעים מה ואיך לעשות, כי בסופו של דבר אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו. טוב שיש לנו תמיכה בעולם וביחוד זו של ארה"ב, אך השורה התחתונה היא ש"אם אין אני לי – מי לי". אף אחד לא יבוא להושיענו אלא אנו עצמנו בלבד.
ובינתים צריך הרבה כוחות נפש להחזיק מעמד למרות האיום המרחף מעל ראשינו. מקווה שהכל יסתיים במהרה ועל הצד הטוב ביותר.