שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 3 באוגוסט 2006 בשעה 16:05

הגעגועים לים, שעת בין הערביים, הזכירו לי את השיר הבא. לו יכולתי לעלות עכשיו על ספינה ולהפליג אל מרחבי הים הכחול הגדול...

מילים: עמירם גיטהיים
לחן: יוסי מוסטקי

ים ושקיעה, מפרש אחרון
תורן ופנס
עם רוח מערב לוחשת סוד

מי מלח, שובל מקציף
קו אור אדמון ובודד
את החרטום ילוק בן-גל שובב

רד נא הליל, צלחי נא ספינה
רב שלל היום
המכמורת אסופה אל סיפון

פולח חרטום, מורם מנוף
עם רוח של מלח וים
נשוטה אל מעגן וחוף

Starless הצרחה / מאיר אריאל - הים מצריח בחורה ברגע
אצלי זה לוקח זמן
הרבה השתדלויות התאמצות ויגע
בשביל הים זה לא עניין

בשבילי לשמוע בחורה צורחת
זה משהו די מיוחד
כשזה קורה, נשמתי פורחת
אצל הים זה תכף ומיד

זה שהים לא שם עליה
לה זה בכלל לא אכפת
וכבר... יש לו צריחה, צעקה חדה
היא נטרפת קצת, נסחפת מעט

הוא רק נוגע בכפות רגליה
והוא יכול להציף אותה ולהצליף עליה
העיקר שהוא נוהם ובא גלים גלים עליה
אחת ולתמיד שתדע
אחת ולתמיד שתדע
שתדע...

גם אני מנסה להשתמש לא פעם
באמצעים של הפחדה
הזמנתי למרפסת שני ברקים ורעם
והשארתי אותה לבדה

לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - לא מכירה את השיר הזה, האמת.

בשבילי הים הוא מקור לשלווה ורוגע ולא לצרחות והפחדה. מספיקים לי הטילים בשביל זה.
וכרגע הים מאד חסר לי מאחר שאין לי גישה אליו, לצערי. מחכה לרגע שאוכל שוב ללכת לחוף הים בהנאה ובביטחה.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י