שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 12 באוגוסט 2006 בשעה 6:35

מועצת הבטחון של האו"ם קיבלה החלטה, זה צעד ראשון. עכשיו נראה מה יהיה הלאה. אחד מקוראי הבלוג שלי כתב לי בעקבות דברי ש"מלחמות, אני רואה, הן לא בשבילך". האמת שלא. אחרי כמה עשרות שנים של חיים בארץ הזאת וכל המלחמות שעברתי כאן, גם אם לא נלחמתי בפועל אלא "בשדה העורף", הספיק לי בהחלט. מה שהזכיר לי את אייבי נתן המיתולוגי ותחנת הרדיו שלו – "קול השלום". זוכרים? שידרה מספינה בים מול חופי תל-אביב, אם אינני טועה. אני זוכרת את פתיחת השידורים שלו. ראשית ציטוט מדברי מנחם בגין (הרגישו חופשיים לתקן אותי, כי כל זה מהזכרון ובכל זאת עברו אי-אילו שנים מאז...):
No more war, no more bloodshed
Peace is the word and voice of peace is the station
Coming to you from….
(כבר לא זוכרת את ההמשך). איש מלא אידאלים, אייבי נתן, שלא היסס גם לטוס למצרים בימים שהיתה עדין אויבת מושבעת שלנו, טיפוס מיוחד במינו. התחנה פעלה די הרבה שנים והיתה באמת מיוחדת במינה.
אין הרבה אידאליסטים בימינו. ואם יש, כנראה שקולם אינו נשמע ברמה.
בכל אופן, אני מקווה שהסיום הטוב למלחמה הנוכחית אכן קרב ובא.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י