הגעגועים לים, שבקרוב אוכל להגיע אליו, אני מקווה. הים התיכון והארצות שמסביבנו הזכירו לי את השיר הבא והחלטתי להעלותו לכאן עכשיו. יש בו הרבה משפטים, שבהחלט מתאימים לזמן הנוכחי, וביחוד משפט הסיום: "כמה זה עולה לנו".............
תחת שמי ים התיכון,
עושה ירח הפוגה, ומתקפל.
"דאגות" אומר לי איש עם מכחול,
ומצייר אותך דומה, או לא, או כן,
עכשיו יש את הזמן לשכב פרקדן,
חצי עולם לוקח סם.
בגוף שלי צמרמורת, שיר "רוקסן".
צמרמורת יש לי מקיפוח גם.
תחת שמי ים התיכון,
היה לך זמן להתאפר ולהקסים.
יוצאת לרחוב בשמץ של ביטחון,
חוזרת בזנב מקופל בין הרגליים.
חצי עולם בדוחק מתקיים,
חצי עולם שונא חצי,
בגוף שלי צמרמורת.
מתערב מי אויב ומי ידיד.
תחת שמי ים התיכון
ערב על אבטיחים יורד,
אשליות מתוקות,
זהבים על הצואר וזה זורק,
אותך מפה לשם,
אותי משם לפה,
כמו מנגינת בלט.
עד שישוב הים מזעפו,
לא, לא נדע,
עולה עולה עולה לנו,
כמה זה עולה לנו.
תחת שמי ים התיכון,
ידיך מלטפות אותי ליטוף נדיר,
עוד מעט יבואו בחירות,
את חיה פוליטית - מזדהה עם מיעוטים.
עכשיו יש את הזמן במזרחית,
חצי עולם כבר שר יוון,
בגוף שלי צמרמורת בלאו הכי,
מטרור ואהבה.
תחת שמי ים התיכון
ערב על אבטיחים יורד,
אשליות מתוקות,
זהבים על הצואר וזה זורק,
אותך מפה לשם,
אותי משם לפה,
כמו מנגינת בלט.
עד שישוב הים מזעפו,
לא, לא נדע,
עולה עולה עולה לנו,
כמה זה עולה לנו.
לפני 18 שנים. 14 באוגוסט 2006 בשעה 16:03
