לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 17 באוגוסט 2006 בשעה 16:56

הרבה יותר רגועה, צוחקת, שומעת שוב מוסיקה בגלגל"צ כפי שעשיתי בעבר ולא חדשות נון סטופ. החודש הזה, שבו כל יום נמשך כמו נצח, הוציא אותי לגמרי ממסלול החיים הרגיל. אמנם בשלב מסויים חזרנו לעבודה, אבל כל הזמן נלווה לכך המתח הבלתי-פוסק, שהיווה חלק משיגרת יומנו.
אז זה כבר מאחורינו, אני מקווה, למרות שבאיזורנו קשה לדעת מה יילד יום. בינתים מסתבר, לומדים להעריך את הדברים הקטנים, היום-יומיים, שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם. מקבלים פרופורציות אחרות לגבי חשיבותם (או אי-חשיבותם של דברים).
עכשיו הגיע הזמן ללכת הלאה. להשלים את החסר, את כל הדברים שלא יצא לעשות במהלך התקופה הזאת. איזה כייף שהגיע סוף השבוע. צריכה קצת זמן לעצמי בלי הבוס הנודניק שלי על הראש (זוכרים אותו בכלל?.....:)

שיהיה לנו סופשבוע רגוע.

שלגי - אחחחחח כמה שיותר רגוע :-)

לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - נכון שכייף לנו עכשיו?..... תענוג :)
לפני 17 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - סופשבוע רגוע
זמן למים ושמים :)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - בדיוק!.... :)
סופשבוע רגוע גמלך
}{
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - שיהיה לנו סופשבוע רגוע
}{
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - תודה, יקירי, גמלך.
}{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י