לפני 11 שנים. יום שני, 25 בינואר 2016 בשעה 16:54
זמן רב לא דיברנו, וכשאנחנו משוחחים, זה לרוב בצ'אט.
מעת לעת אתה נעלם ונאלם לתקופות קצרות יותר או ארוכות יותר, אך ככלב נאמן בסופו של דבר שב וחוזר לבעליו.
יצרת קשר לאחרונה והוריתי לך להתקשר אלי. כשעניתי אמרת: "שלום גבירתי" בטבעיות ובהתרגשות כאחד,
למרות שחלף זמן רב למדי מאז שיחתנו האחרונה. שמעתי את הצחקוק הקל המעיד על מבוכתך.
ציינת, שאתה עומד להכנס לפגישה וביקשת שאתחשב בך, שלא אזכיר לך דברים מעוררים מהעבר, כי להזקיר לך כבר הזקרתי...
אני נהנית מרגעי המבוכה הללו שלך. אוהבת לשמוע את ההתרגשות בקולך, מודעת להשפעת הקול שלי ולדברים שאני אומרת, עליך.
שומעת היטב את הסערה הפנימית המתחוללת בקרבך.
השיחה הסתיימה ובוודאי נשוחח שוב בקרוב.
אך גם אם תתרחק שוב, הקולר והרצועה הסמויים על צווארך ימשכו אותך תמיד בחזרה... אלי...