http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=50840&blog_id=16211
בתגובה לפוסט הנ"ל, בנושא בלוגים כתבה לי במבית (שאת הבלוג שלה אני מבקרת באופן קבוע בענין ובהנאה) את התגובה הבאה. אני מעלה אותה כאן מתוך רצון להרחיב את דבריה:
"אני קוראת לזה "אחוות הבלוגיה"
ובעיניי זה דבר מקסיםםםםםםםםם
תמיד אפשר ללמוד על עצמך דרך נפשותיהם של אחרים"
אתם ודאי מכירים את השיר "אדם בתוך עצמו הוא גר" של שלום חנוך, אצטט כאן את הבית הראשון:
אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.
ואת שתי השורות האחרונות של השיר:
אדם קרוב אצל עצמו
אדם בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים נדמה לנו, משום מה, שרק לנו יש כל מיני צרות, בעיות, ושאר מרעין בישין וקורה גם לעתים שאנחנו נסגרים בתוך עצמנו עם מה שמטריד אותנו. כשאנחנו שומעים או קוראים מה קורה אצל אנשים אחרים (במקרה זה דרך הבלוגים, למשל), מתברר לנו שגם לאחרים יש בעיות משלהם. כולנו בני-אדם, אנושיים, עם חולשות, דאגות, פחדים, לחצים, שאיפות, חלומות לא ממומשים וכו'. ואכן בהחלט אנחנו יכולים 'ללמוד על עצמנו דרך נפשותיהם של אחרים'. קודם כל להווכח שעוד אנשים מרגישים כמונו בשלב זה או אחר של חייהם, וכן איך הם מתמודדים עם מה שקורה להם. אני חושבת שהכתיבה כאן היא דרך פורקן לרבים, לבטא את הדברים שיושבים להם על הלב ובכך לשחרר אותם החוצה. לדעתי, זה עדיף מאשר לשמור אותם בפנים. מלבד זאת, דרך הערות/הארות של אחרים אנחנו לומדים לא מעט על עצמנו. לדעתי, אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד דברים חדשים או לראות דברים מסויימים באור שונה, גם לגבי עצמנו וגם לגבי אחרים. מה שנקרא – בית ספר של החיים.
ובוודאי תמיד נחמד לספר ולשמוע גם על דברים טובים, משמחים ונעימים שקורים לנו ולאחרים 😄
לפני 18 שנים. 2 בספטמבר 2006 בשעה 13:39
