-
בלוגים
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 17 בספטמבר 2006 בשעה 11:14
לא יוצא לי לאחרונה כל כך להכנס לפורומים השונים כאן בכלוב. בכל זאת מדי פעם צדה עיני שרשור כזה או אחר שנפתח – פעם זה דומים מסוכנים, פעם סאביות מסוכנות ו/או מסכנות וכן הלאה. מבלי להעביר ביקורת כזאת או אחרת, אני לפעמים הולכת קצת לאיבוד כאן. מי בעד? מי נגד? ומי בעצם מחליט מה "נכון" או "לא נכון" לעשות, להגיד, וכן הלאה?
דעתי האישית והפרטית היא, שקודם כל אדם אחראי לעצמו ולמעשיו ולפני שהוא נכנס לקשר ולא משנה מאיזה סוג, שיברר היטב מי עומד/ת מולו. מה שמתאים לאדם אחד אינו מתאים לאחר. מה שנחשב כפוגע או מסוכן בעיני אחד, הוא משהו שמוצא חן ונעים לאדם אחר (הכל במסגרת הSSC כמובן).
קשה מאד לקבוע כללים אחידים של 'עשה' ו'אל תעשה' בתחום, שהוא כל כך רחב ושונה מאדם לאדם. אין כאן איזו 'אמת אוניברסלית' אחת ויחידה של מה נכון, צודק, מתאים וכו'.
אין לי כאן כרגע מסקנה כזו או אחרת, אלא פשוט תהיות ושאלות, שעלו במוחי הקודח (ועוד באמצע העבודה...)
