בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 28 בספטמבר 2006 בשעה 16:56

במהלך יום של חמסין, חם מאד, כמו שכתבתי מוקדם יותר הבוקר, אבל בלילה אני אוהבת את הריח של החמסין, ריח מיוחד במינו. אמנם אני עקרבית וילידת נובמבר, אבל מסתבר שנולדתי ביום של חמסין כזה של סתיו, כמו היום. הריח המיוחד הזה של החמסין בלילה כנראה מזכיר לי נשכחות.... משהו שנצרב בתת-מודע שלי ביום היוולדי? מי יודע?....
לפעמים הרוח המזרחית מביאה לכאן אפילו את ריחות השמנים מהנמל, גם להם יש ריח יחודי משלהם. נושמת את הריח הזה עמוק פנימה, אחחחחח......

ניני - אחחח חמסינים...
:-)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - גמאת אוהבת?
לפני 17 שנים
ניני - בטחחחחחחחחחחחחח
גמני בהחלטטטטטטט
לא אוהבת את הקור של החורף...
אני בן אדם אחר בחורף...
קוטרית.
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - אני דווקא אוהבת קור של חורף ביחוד כשאני במיטה מתחת לשמיכת הפוך :)
לפני 17 שנים
שלגי - אין על החמסין - בעיקר כשהוא נשבר :-)

ובמיוחד בשבילך אוהבת שירים שכמותך







העבר תמונה לסלולרי
שלל שרב

ביצוע: מאיר אריאל
מילים: מאיר אריאל
לחן: יהודה פוליקר



תם השרב הגדול
השמש רד לים הכחול
ורוח חרישית מרגיעה
פנים וצוואר נחיריים ודם.

שני ציירים על החוף
רואים לאור היום את הסוף
ולהקת שחפים כמראה
שביס אפרפר כלטיפה על הים.

היא לא יודעת כמה תוכל למשוך
היא לא יודעת כמה תוכל לנשוך
וכבר חשבה לברוח מכאן
זה לא עניין רק שאין לה לאן.

והיא נרדמת בהקיץ
עם הגב לים עם הראש לשם
ולא אכפת שכבר יבוא
כך עליה יעבור עם הגב לים
עם הראש לשם.

אור החשמל מדגדג
ואת החושך זה מענג
ואנשים יוצאים לחפש
מקרה שיקרה
אם אפשר במקרה.

שני ציירים על הבר
עוד לא מאמינים שנגמר
ושביס הרקדנית מרחף
על בטן גליה ולא במקרה.

ובשדרות הרעד עובר גובר
בחצרות הפחד נובר צובר
פתאום היא מתרגשת נורא
סף מאורע זה יקרה זה קרה.

העיר נפתחת לפניו
עם הגב לים עם הראש לשם
לא נלחמת לעצור
לא אכפת לה כבר לגמור
עם הגב לים עם הראש לשם.

והיא נפתחת לפניו
עם הגב לים עם הראש לשם
יאהבוה ציירים
יציירוה שיכורים
עם הגב לים עם הראש לשם.

תם השרב הגדול....


חופשה נעימה מותק, אני מתכוונת להנות :-)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - תודה לך שלגיה, איזה שיר מקסים וכל כך מתאים...
בינתים עד שהוא יישבר אני נהנית מהחמסין הלילי.
שרב וים, איזה שילוב נהדר..... ומי כמוני חובבת ים :)

תהני מכל רגע בחופשתך, גם אני מתכוונת להנות :)
תודה
לפני 17 שנים
שלגי - עד לשנים האחרונות ביליתי את כל חיי קרוב לים.... קרוב קרוב.
אוהבת אותו בעיקר בלילה, אני והיקום האינסופי........
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - אין כמו ים בלילה, זה מדהים....
מקדישה לך שיר בפוסט הבא...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י