לפני 20 שנים. יום שני, 2 באוקטובר 2006 בשעה 2:45
אני לא צמה (אבל אל דאגה, כבר דאגתי למי שיצום במקומי :). כעקרון אני דוגלת ב"איש באמונתו יחיה". מי שמתאים לו – צם, ומי שלא – לא. אישית, מאחר שאני לא דתיה ולא מקיימת מצוות כל ימות השנה אני גם לא חשה צורך לצום. אבל זה כמובן ענין אינדיבידואלי לחלוטין וכל אחד עושה כפי שהוא מאמין וכפי שהוא מבין.
אבל גם למי שהוא חילוני יש מין "תחושה של יום כיפור". קשה להסביר אותה בדיוק, אולי פשוט מין זמן ל"חשבון נפש" והרהורים, למרות שניתן כמובן לעשות זאת כל ימות השנה. אולי השקט הזה שמסביב עוזר לחשוב יותר טוב. לא יודעת, אבל אני בהחלט עושה לי מעין "סיכום שנתי" של דברים שהיו בשנה שעברה, מה הייתי רוצה שיהיה בשנה הקרובה ומה לא....
ואחרי שהרהרתי עמוקות, נראה לי שאני אחזור עוד לישון קצת. אפשר תמיד להמשיך ולהרהר מאוחר יותר....
בוקר טוב ויום טוב לכל משכימי הקום.