שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 12 באוקטובר 2006 בשעה 8:56

בהמשך לפוסט הקודם התמים לגמרי שלי בענין כוס הקפה שאני שותה בבוקר, איכשהו התגלגלנו בתגובות לפוסט לענין של התמכרויות. לדעתי, אין אחד מאיתנו שאינו מכור למשהו ורובנו אפילו למספר דברים. אמנה רק אחדים מהם (הסדר הוא אקראי לגמרי) – אוכל, סקס, אהבה, כאב, סיגריות, משקאות מכל מיני סוגים, סמים, תרופות, ספורט, אינטרנט, טלויזיה, והרשימה היא ארוכה... יש מכורים יותר, יש מכורים פחות. יש אנשים, שמנסים במהלך חייהם להגמל מהתמכרות כזו או אחרת. זה קשה, ללא ספק, ולא כולם מצליחים. יש כאלה שלא רוצים בכלל להגמל. יש התמכרות פיזית והתמכרות נפשית. בקצרה, נושא מורכב ומעניין לגבי הטבע האנושי המתמכר.

ניני - כאשר אתה מודע להתמכרות שלך,
כח הרצון משחק תפקיד נכבד ביכולת להשתחרר מההתמכרות.
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - ללא ספק, דרושים כח רצון, משמעת עצמית, החלטיות.
אבל קודם כל צריך להחליט שרוצים להגמל, אחרת זה באמת לא הולך. וגם כשמחליטים, קשה לבצע....
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אני מכורה לאישה שלי, זו נחשבת להתמכרות מסוכנת?
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - אני חושבת שהמדד של דרגת הסיכון של ההתמכרות הוא אם זה פוגע לך בתפקוד היומיומי, למשל... אם את מסוגלת לתפקד בלעדיה.
וכך גם התמכרות לאישה שלך עלולה להפוך למסוכנת במצבים מסויימים, מי יודע ?!.....
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - מממממממממ
בונבון, את רצינית הבוקר :)

כן, אני יכולה לתפקד בלעדיה, אבל מי רוצה להיות בלעדיה? רוצה להסניף כמה שיותר ממנה :)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - טוב זה נאמר ככה חצי בצחוק חצי ברצינות.... את יודעת...
אבל מבינה אותך בהחלט, שאת לא רוצה להיות בלעדיה
ומאחלת לכן איחוד מחדש ממכר ומענג :))))
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י