בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 6:11

קמתי הבוקר, מוקדם כהרגלי, אוהבת את השקט הזה של בוקר שבת וחג.
הקדשתי את הדקות הראשונות לקריאת בלוגים של כמה נשים, שאני קוראת אותם בקביעות. אני כל כך אוהבת את התיאורים האמיתיים, הכנים, השוטפים האלה של מה שעובר עליהן בחיי היום-יום שלהן, עם משפחה או חברים. זה כל כך מדבר אלי. כולנו בני אדם בסופו של דבר, לטוב ולרע, ומה שיפה זה שאנחנו יכולים לחלוק את החוויות והתחושות שלנו עם אחרים, בין אם מדובר בדברים משמחים וטובים ובין אם לא.
אני, אישית, ממש נהנית לקרוא.

ובלי קשר לנ"ל, איפה הגשם שהבטיחו??

בוקר טוב ויום טוב לכולם.

פעם פרח​(נשלטת) - הבטיחו גשם ?

חג שמח לך :)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - כן, ככה שמעתי שמועות שכאלה שיבוא עלינו גשם בקרוב ...

חג שמח גמלך, פרח גדולה :)
לפני 17 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - אני חייבת לדווח
ירדו עלינו כמה טיפות...
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - אז איפה הטיפות גשם שלנו? גמני אני רוצה....
לפני 17 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - אני נהנית לכתוב ולשתף ונהנית להשתתף כקוראת סמויה או גלויה, כן, בעיקר בבלוגים של נשים. אבל לא חסרים גם גברים, שהכתיבה שלהם גורמת לי עונג צרוף.

ובעניין הגשם...הסוכה שלנו לא נרטבה אפילו פעם אחת בחג הזה. שערוריה..!
:-)

בוקר של שבתשלום וחג שמח :)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - שבת שלום וחש גמח גמלך, יקירתי. אני גם קוראת בלוגים של גברים כמובן, אבל עם נשים יש בדרך-כלל יותר מין כימיה והזדהות והבנה אינטואיטיבית שכזאת.

מצחיק מה שכתבת על הסוכה שלא נרטבה בגשם בכלל כל החג, בדיוק מה שחשבתי הבוקר! אכן סוכות יוצא דופן מבחינה זו:)
לפני 17 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - אני רואה שאימצת אל ליבך את ה"חש גמח" :-))
נכון שכיף להגיד את זה..?
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - כן, מאד כייף, לכן אמרתי... אני אוהבת מין היפוכי מלים שכאלה :)

למשל: חיפור צירבנה עלי הבוקר (לא באמת, זה רק דוגמה :))))
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י