-
בלוגים
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 22 באוקטובר 2006 בשעה 12:15
לקראת 'חודש העקרבים', שנפתח מחר, אני מעלה מחדש משהו שפירסמתי בעבר:
למי שלא יודע מה זה מצב-רוח עקרבי, הכוונה לעקרבית במצב רוח קרבי. מצב די מסוכן לסביבה. אז כדי לשחרר לחץ החלטתי לרשום כמה דברים שאני לא אוהבת:
אנשים שאומרים דברים, שאינם מתכוונים להם ואין להם כיסוי, סתם כדי להגיד.
אנשים שמבטיחים הבטחות ולא מקיימים. אנשים לא ישרים ולא אמינים.
אנשים, שנעלמים לפתע פתאום, סתם כך ללא סיבה נראית לעין ובלי להגיד שלום ומשאירים תחושה של ענינים לא סגורים.
אנשים ציניים וסארקסטים, שאין להם מילה טובה להגיד וחושבים משום מה שהם יותר מתוקים כשהם יותר חמוצים, ואף פעם לא מפרגנים.
אנשים, שאם הטיפשות היתה מחלה כואבת, אז הם כל החיים היו בגבס.
צרי-עין וצרי-אופקים. נודניקים ומטרידים.
אנשים פחדנים, הססנים וחלשים, שלא יודעים מה הם רוצים מעצמם ומאחרים.
נראה לי שנסתפק בזאת....
ולמי שתוהה, לא, גם אני לא מושלמת. אחרי הכל -
WE'RE ONLY HUMAN ON THE INSIDE.....
