לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2006 בשעה 6:27

הייתי ערה לרגע בשעת לילה/בוקר מוקדמת וחזרתי לישון כמובן. התעוררתי לא מזמן עם מצב-רוח נוסטלגי ונזכרתי בשיר היפה הבא, ששר במקור יהורם גאון - שיר ספוג כמיהה וגעגועים לבית ולמנהגי העבר. מתקשר גם לשבת.

שיהיה לכם בוקר שבת שקט ונעים 😄

יש מקום

מילים: עמוס אטינגר
לחן: דובי זלצר

יש מקום רחוק אחרי הים
שם החול לבן, הבית חם
שם השמש מאירה מעל
את השוק, הרחוב והנמל
הבית שם, אחרי הים
אני זוכר בליל שבת הנר דולק
ואבי מביט, מביט בי ושותק.

זה מקום רחוק, מקום נפלא
שם מכל חלון שומעים תפילה
בחצר הבית אם ובת
בתנור אופות חלות שבת
הבית שם, אחרי הים
את העיניים של אבי שם לא אשכח
איך מביט, מביט אל המזרח.

זה מקום אשר נשאר רחוק
לשירי שבת, תפילה וצחוק
סמטאות צרות מול ים גדול
ובתים ריקים בוכים בלי קול
הלב עוד שם אחרי הים
אני שומע קול תפילה מבית ריק
יש מקום אשר נשאר נשאר הרחק.

לכל מקום אשר אליו אברח
ישנו מקום שלא שלא אשכח
אותו תמיד אשא עימי בלב
יש מקום אותו אני אוהב.

להבה חשופה -
Madame T :)

כאשר ברצונך לכתוב על "פינת הנוסטלגיה , אנא ממך השאירי קופסאה , של טישו . בפינת הבלוג .

היו ימים אחרים של שירים , אהובים ואהבות ישנות מקסימות.

היו ימים חברה , אך הם חלפו מהר . וכל שנותר זה להזכר בנוסטלגיה.

שבת של קסם לך והנאה רבה בים .}{
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - בוקר טוב לך, יקירתי.

כאמור, יש לי בראש הרבה מאד שירים נוסטלגיים ומדי פעם אני מעלה אותם לזכר הימים הטובים ההם, שירים, שיפים תמיד ולא נס ליחם. ואכן, הימים חולפים, עוברים להם ביעף ומה, שנותר לנו הוא לזכור אותם בחיוך (או עצב לעתים).

את הערתך לגבי קופסת הטישו אקח לתשומת ליבי, להבא :)

שבת נפלאה שתהיה גם לך. תודה.
}{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י