סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 9 בדצמבר 2006 בשעה 7:04

כל המרדפים, שהתנהלו בשבועיים האחרונים אחרי בני סלע, שנלכד אתמול כידוע לנו, הזכירו לי שוטר ממין אחר ואת הסרט המקסים של אפרים קישון בכיכובו של שחקן אדיר, שייקה אופיר – 'השוטר אזולאי'. הדמות אותה גילם שייקה אופיר היתה כל כך אמיתית ואותנטית. נראה לי, שכבר צפיתי בו עשרות פעמים ועדין לא נס ליחו.
שני האנשים המוכשרים הללו כבר אינם איתנו, אבל השיר היפה והעצוב-משהו מתוך הסרט עדין קיים. את מילותיו כתב יוצר מוכשר אחר, אהוד מנור, שגם הוא, לצערי, כבר לא איתנו. בחרתי לפתוח בו את הבוקר.
שבת שלום!

כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
אין מה למהר או לאחר

לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה

עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
שוב ושוב סובב בין הגלגלים
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
אין מי לאהוב או לעזוב

לו להשיב ניתן...

בוקר אפור באוויר הסמטאות כבר לא שלו
שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא
בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה
שמש אט יוצאת מנדנה.

ניני - שיר מדהים טי
מאד אוהבת אותו.
מזכיר לי נשכחות . . .
}{
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - גם לי, אותו הדבר בדיוק.

}{
לפני 17 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה


כמה היינו רוצים לפעמים להחזיר את הגלגל לאחור...ולשנות...

בהחלט שיר מדהים
תודה T }{

לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - השיר מקסים, גם המלים, גם המנגינה.

להחזיר את הגלגל אחורה אולי היינו רוצים, אבל לא ניתן....

שמחה שאהבת.
}{
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - שבת נהדרת גם לך אוהד. תמיד טוב לראותך כאן.
שמחה, שנהנית מהשיר.
:)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י