לפני 20 שנים. יום שבת, 9 בדצמבר 2006 בשעה 4:04
שני האנשים המוכשרים הללו כבר אינם איתנו, אבל השיר היפה והעצוב-משהו מתוך הסרט עדין קיים. את מילותיו כתב יוצר מוכשר אחר, אהוד מנור, שגם הוא, לצערי, כבר לא איתנו. בחרתי לפתוח בו את הבוקר.
שבת שלום!
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו
אין מה למהר או לאחר
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
שוב ושוב סובב בין הגלגלים
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
אין מי לאהוב או לעזוב
לו להשיב ניתן...
בוקר אפור באוויר הסמטאות כבר לא שלו
שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא
בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה
שמש אט יוצאת מנדנה.

