לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 24 בינואר 2007 בשעה 16:48

הדיון הקצר והממצה עם עצמי (ראו הפוסט הקודם) הניב תוצאות. ככה זה כשאני מפגינה שליטה עצמית תקיפה. אחה"צ, מייד אחרי העבודה נסעתי ישירות אל חוף הים, מרחק נסיעה של כרבע שעה. מחזה מרהיב נגלה לנגד עיני: ים כחול, שקט להפליא ושמש זהובה, שמתחילה אט אט לשקוע. לא זוכרת מתי ראיתי את הים שקט כל כך. השמים היו כחולים עם מעט 'קישוטים' של עננים לבנים, לא היתה כמעט רוח, ממש אידיליה. קשה להאמין, שאנחנו עדין בעיצומו של החורף. טיילתי לי קצת לאורך הטיילת היפה ואח"כ התמקמתי לי על ספסל מול הים והשקפתי ברוגע איך השמש אט אט שוקעת כמו כדור זהוב גדול אל תוך הים.
אין כמו הים לנסוך שלווה בגוף ובנפש. אמרתי את זה כבר בעבר, אבל זה נכון בכל פעם שאני מגיעה לים ולא משנה באיזו עונה. צריך רק לעשות זאת לעתים יותר קרובות, להתגבר על עייפות, עצלנות ומה לא ופשוט ללכת....

ערב טוב, אנשים. היה שווה 😄

outsider1 - תמונה יפה.
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - אכן, תודה. חוף הים החביב עלי בין ערביים....
לפני 17 שנים
ניני - תמונה מקסימההההה
}{
אח כמה בא לי להיות שםםםםםםםם
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - כשתבואי לפה, נלך לשם ביחד :)
}{
לפני 17 שנים
Shimmy​(נשלט){Vents} - כנראה שמתאים לך להפגין שליטה . :-)
יש בים משהו מרגיע, בעיקר כשאין על כל מטר חוף חצי מליון איש.
הכי יפה ומרגיע זה באזור מכמורת, שם עוד לא פוצצו את החופים במסעדות ומלונות.
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - החוף היה רחוק מלהיות עמוס באנשים בעונה זו ובשעה זו. והים אכן מרגיע ביותר, תענוג.

אכן, מתאים לי להפגין שליטה, בעיקר שליטה עצמית :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י