-
בלוגים
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 5 במרץ 2007 בשעה 4:33
שם בקצה הקרת איש קבצן ניצב
את ידו פושט אל כל עובר ושב
אט יורד הערב פנסים חיוורים
איש השליך מטבע זה לכבוד פורים.
כי האנשים תמיד אומרים לא כל יום פורים.
מעותיו אסף הוא והלך מכאן
צעירים ראוהו על ספסל בגן
ואחד קרא לו וידו הושיט
בוא עמנו אחא בוא תשתה כוסית.
כי האנשים תמיד אומרים, לא כל יום פורים
אל הנשף בא הוא ועיניו תוהות
לא היו פנים שם אלא מסכות
הם קראו ראו נא איך הוא מחופש
ולבסוף אפילו הוא זכה בפרס.
כי האנשים תמיד אומרים, לא כל יום פורים.
עם מלכת הנשף הוא רקד בגן
היא אמרה לו בואה , בוא נלך מכאן
בידה אחז הוא ועיניו הרים
מהיום לחש לה לא ימות פורים.
אז האנשים תמיד אומרים, לא כל יום פורים.
הן רעי תבינו הוא היה שיכור
על ספסל בבוקר שוב הקיץ מקור
שוב ביד רועדת את כספו מנה
עד פורים הו אחא יש לו עוד שנה
כי האנשים תמיד אומרים לא כל יום פורים,
לא כל יום פורים, לא כל יום פורים.
זהו, רבותי, לא כל יום פורים....חוזרים למציאות היום-יומית ולעבודה...
בוקר טוב :)
