כתבתי לפני שנים אחדות והעליתי בבלוג במספר פרקים. כעת מעלה כיחידה אחת:
אני מגיעה למשרדך ללא כל הודעה מוקדמת, לבושה בשמלת קיץ קלילה ואוורירית, נועלת סנדלים, בהונות רגלי משוחות בלאק אדום. נכנסת לחדרך ללא כל אתראה. אתה שקוע בחומר שעל שולחנך, מרים את עיניך בהפתעה לאורחת הלא צפויה.
אני נועלת את הדלת מבפנים, מתקרבת אל שולחנך ופוקדת עליך לקום מכסאך. מתיישבת על הכסא שלך כשאתה עומד מולי. מושכת אותך אלי, פורמת את כל הכפתורים בחולצתך ופותחת את הרוכסן של מכנסיך אשר גולשים למטה עד הברכיים. אתה משפיל את עינייך במבוכה.
הבליטה הגדולה בתחתוניך מסגירה את התרגשותך. נשימתך עולה ויורדת במהירות. אני מניחה את ידי על החזה שלך וחשה את דופק ליבך המואץ עד מאד. צובטת את פטמותיך בחוזקה ואתה משמיע אנחת כאב קטנה. מעבירה את ציפורני החדות על חזך לכיוון הבטן. ידי נשלחת אל הבליטה הקשה והחמה שבתחתוניך, תופסת אותה בחוזקה ומועכת...
הטלפון מצלצל, ואני מסמנת לך להתעלם ממנו. אתה מהסס לרגע ורוצה לענות אבל לא מעז להמרות את פי.
אמנם, בדרך כלל אתה הבוס, אבל אתה יודע היטב מהי עוצמת ההשפעה שיש לי עליך.
אני מורה לך לרדת על ארבע, לרגלי. ההתרגשות שלך גוברת, אתה מרגיש כצעצוע אנושי המופעל על ידי, שאין לו כל יכולת או רצון להתנגד.
באותו זמן אתה חושב על כך, שהדלת אמנם נעולה, אבל אין לך מושג מה אני עוד זוממת לעשות לך בהמשך...
וכך אתה שם על 4 לרגלי, לבוש בחולצה פרומת כפתורים, מכנסים מופשלים, חש ככלבלב שפוט ומושפל במשרדך -
לב הממלכה שלך, בה אתה הבוס הכל-יכול השולט באחרים.
אתה נרגש ומגורה עד מאד, וכשאתה מעז להרים מבט לרגע אתה רואה אותי מתבוננת בך מלמעלה,
בוחנת אותך ומחייכת לעצמי בהנאה למראה הכלבלב המאולף שלי.
'תתפשט לגמרי', אני אומרת לך. המבוכה וההתרגשות שלך גוברים.
אתה מגמגם ומנסה לומר לי, שבעוד זמן קצר אמור להגיע אליך מישהו לפגישה.
אותי זה לא מעניין, כמובן, ואני דורשת ממך להתפשט מייד. אתה חושש לסרב ועושה כרצוני.
וככה אתה על הרצפה, על 4 לרגלי, עירום כביום היוולדך - לא יכול להסתיר דבר ולא להסתתר מפני.
כולך רועד ולוהט וכל העת חושב על הפגישה, שצפוייה להגיע אליך בקרוב, ומרגיש כשבוי במשרדך-שלך...
אני מלטפת לרגע את ראשך המורכן ומושכת אותו אלי, אל מתחת לשמלה.
השמלה עוטפת אותך סביב בחמימות וברוך, ואתה מוצף בשלל ריחות חזקים ומגרים.
'לקק', אני אומרת לך ואתה מזדרז למלא את הוראתי. לריחות המגרים מצטרפים טעמים יחודיים,
שמטריפים את כל חושיך. אני אוחזת בראשך ומכוונת אותך למיקום המדוייק הנדרש.
אתה שוכח את המקום ואת הזמן, שקוע כל כולך במלאכת העינוג בתקווה לרצות את גבירתך.
העונג שלי הוא העונג שלך. כולך לוהט, הן מהחום שמתחת השמלה והן מחום גופך והתרגשותך.
אני מגיעה לסיפוקי באנחה עמוקה ודוחפת את ראשך החוצה מתוך השמלה.
אתה מנשק את כף רגלי לאות תודה, מרוגש ומשתוקק להמשך.
ואז... נשמעת דפיקה בדלת משרדך. הגיעה העת לפגישה העסקית שלך.........
פניך לוהטות, כולך סמוק. הריחות בחדר אינם משאירים מקום לטעות מה התחולל בו לפני רגע.
הדופק שלך מואץ, אתה עירום, מנסה להתלבש חזרה בחופזה, פותח את החלון כדי לאוורר מעט.
הזיקפה שבתחתוניך מקשה עליך ללבוש בחזרה את מכנסיך,
אבל אחרי כמה נסיונות כושלים אתה מצליח ללבוש אותם ולסגור את הרוכסן,
ללבוש ולכפתר את חולצתך.
ואילו אני יושבת בנחת על הספה בחדרך, צופה בך בענין, רואה עד כמה אתה נבוך, מבולבל,
נרגש ותוהה איך תרגיש ואיך תגיב כשייכנס האיש איתו אתה אמור להפגש, וכן כיצד תציג אותי בפניו.
'ברור לך, שעליך להציג אותי כגבירתך', אני אומרת לך. 'כן, גבירתי', אתה ממלמל, 'אני מבין'.
אתה ניגש לדלת, פותח אותה, מזמין את האיש להכנס לחדרך
ופונה להציג אותי בפניו כגבירתך, כפי שהוריתי לך..
