״היי כלבה״,
אני שומעת מאחוריי ומסתובבת. ברגע אחד כל האוויר יוצא לי מהריאות, והעיניים שלי סוף סוף פוגשות את הירוקות שלך. אני מסמיקה ומשפילה מבט, ואת נוגעת לי בסנטר ומרימה את ראשי כדי שאסתכל עלייך שוב. עכשיו אני כבר לא יכולה להפסיק לבהות.
״מה, לא תתני למלכה שלך חיבוק״? את עושה פרצוף מבולבל ואני ישר סוגרת את המרחק בינינו ומניחה את ידיי בזהירות סביב המותניים שלך בחיבוק עדין. אני מרגישה את הידיים שלך נכרכות סביב הגב שלי ולוחצות חזק.
״כמה חיכיתי לעטוף אותך כבר, כלבה שלי״, את לוחשת לי באוזן והלב שלי מתחיל לפעום בעוצמה. כמה חיכיתי לחיבוק הזה בעצמי.
את מובילה אותי אחרייך לשולחן בבית הקפה החמוד שבחרת להיפגש בו ואנחנו מתיישבות. ״כנראה שאת לא מרוצה ממה שאת רואה אם לא הוצאת מילה עדיין״, את אומרת בטון מזלזל. את יודעת שאת הדבר הכי יפה בעולם בעיניי, הנשימה שלי פיזית נעתקה. אני מתאפסת על עצמי מהר ואומרת היי.
״עיניים אליי, כלבה״, את מצווה, ואני אפילו לא שמתי לב ששוב השפלתי מבט. אנחנו מזמינות קפה ואת נשענת לאחור ומסתכלת עליי. אני מחייכת. כל כך חיכיתי לרגע הזה. דמיינתי אותו שוב ושוב בראש שלי, ואני עדיין לא מצליחה לעכל שזה אמיתי. שהמלכה שלי יושבת כאן מולי.
את מוציאה סיגריה מהתיק ומדליקה אותה. רגע לפני שאת מכניסה אותה לפה, את מסתכלת עליי במבט שאומר שאת יודעת שאני בכיס שלך. לראות אותך מעשנת מולי זה הדבר הכי סקסי שאני יכולה לדמיין, ואני רק מחכה לרגע שהשפתיים האלה יגעו כבר בשלי.
שיחה קלילה וחמודה, עוד שתי סיגריות והמלכה היפה שלי אומרת לי ללוות אותה לאוטו. הלב שלי עדיין דופק ואני לא מצליחה לעכל שהאדם הנפלא הזה באמת נמצא כאן איתי. כל כך הרבה ימים של פנטזיות ומחשבות, וסוף סוף אני שומעת אותך אומרת את המילים שייחלתי להן: ״תביאי נשיקה״.
את רכה, עדינה, מתוקה להפליא - ואז את נושכת, מחוספסת ודומיננטית. הריח של הסיגריות נמהל בבושם שלך ואני בעננים.
את עוטפת אותי שוב בחיבוק ולוחשת לי באוזן, ״שרופי עלייך, כלבה שלי. מחר תבואי לבשל לי״.
שרופי עלייך בעצמי, מלכה שלי.