הכאב שבלב

התעוררתי לצלצולו של השעון, קמתי עייף יחסית לאנרגיה שהיתה בי בתקופה האחרונה.
הדלקתי את הדוד והתיישבתי לשתות קפה ולקרא את העמודים הראשונים בעיתון.
7:00 הערתי את הילדים שקמו גם הם, בחוסר חשק רב.
ציחצחתי להם שיניים, רצו לבחור בעצמם מה ללבוש היום, שמחתי, הנה גם ילדי מתחילים להביע את עצמאותם.
2 קערות קורנפלקס, 4 עוגיות מאילו שהכנו יחד אתמול בערב, לאחד כוס תה והשני כרגיל כוס חלב עם דבש.
יש איזה ילד בגן שהחליט להוציא את התסכולים שלו על הבן שלי, המלצתי לו שיגיד לו שהוא סתם אפס ושיתרחק ממנו.
יש ילדים אחרים מקסימים בגן.
זוגתי מתעוררת, היום היא ממהרת, יש איזו הרצאה שאסור לה לפספס.
הרתחתי את המים בקומקום שוב, בעבורה, כפית סוכר, הרבה קפה ומעט חלב.
שבע ארבעים וחמש בדיוק, המעלית מגיעה. השכנה מלמעלה מחייכת ואומרת בוקר טוב.
שכנה סקסית ויפה, יש לי ממש בדירה מעליי וריח הבושם שלה <איסי מיאקי> ממלא את המעלית.
אוי כמה שאני אוהב את הריח הזה.
נוסעים לגן הראשון, פרידה רגילה, חיבוק נשיקה ו..."אבא היום תגיע מוקדם נכון?..."
בגן השני הפתעה, אנחנו נכנסים ומיד הבן שלי מקבל חיבוק ונשיקה <על השפתיים> מילדה בת 4.
היא לוקחת אותו יד ביד, נכנסים כמו זוג טווסים אל הגן.
זה היה מקסים פשוט יפייפה.
עכשיו אני כאן, כותב, עבר לי בוקר קסום.
העייפות עוד לא התפוגגה
אולי המקלחת תחזיר לי קצת אנרגיה.